מהי חרדה

הודעה חשובה:

הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לרופא או לכל גורם מוסמך אחר בתחום בריאות הנפש (כגון פסיכולוג), לפי המצב.

כבר בראשית ימי הפסיכולוגיה הוגדרה החרדה והיוותה נושא עיקרי אליו הוסבה תשומת הלב. פרויד דיבר על חרדה כמצב רגשי הכולל תחושות של מתח, חשש, דאגה ועצבנות – המתבטאים גם באופן פיזיולוגי אצל האדם החרד. על פיו: החרדה מאופיינת בהתנהגויות מניעה המסייעות לאנשים להתמודד עם מצבים המאיימים עליהם ונלווית להפרעות פסיכיאטריות רבות.

חרדה  מאופיינת כתחושה  לא  נעימה של חשש ויכולים להופיע בה הסימפטומים הבאים, או חלקם: דפיקות לב מואצות, הזעה, כאב ראש, אי נוחות בבטן ואי שקט היכול להתאפיין למשל בחוסר יכולת לשבת או לעמוד במקום אחד לאורך זמן. לעתים מופיעים גם תחושת נימול בגפיים, רעד ותחושות של לחץ בחזה.

לאורך כל השנים גדל והתפתח המחקר אודות הפרעות החרדה השונות, הסימפטומים שלהן והטיפולים בהן. בחוברת זו יוצגו כמה מהפרעות החרדה הנפוצות, על סמך גוף הידע שהצטבר בנושא עד עתה.

 

הנה תלוית סיטואציה – חרדה המתעוררת כתוצאה ממצב מסוים (כגון אירוע דחק, סטרס). חרדה תכונתית מאפיינת אנשים אשר החרדה היא "חלק מהם", טבועה עמוק באישיותם ומרבה לצוץ בסיטואציות רבות בהן נתקלים אנשים אלו. כמו כן, ישנם מקרים אשר יעוררו חרדה בקרב רוב האנשים וזהו מאפיין בולט של חרדה מצבית. בחרדה תכונתית, לעומת זאת, עשוי האדם החרד לחשוש מדברים רבים מהם רוב האנשים חוששים פחות.

ההבדל בין פחד לחרדה

גם פחד וגם חרדה מהווים סימן אזהרה מפני סכנה העומדת להגיע, מה שמאפשר לאדם לנקוט אמצעים על מנת להתמודד עם האיום. ההבדל הוא כי פחד מהווה תגובה לאיום ממשי ואילו החרדה, מקורה פנימי. מקור הפחד חיצוני, ידוע ומוגדר ומקור החרדה פנימי ומעורפל.

שיטות טיפול בחרדה

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים פיתח אהרון בק שיטת טיפול אותה שכלל בהמשך והיא הטיפול הקוגניטיבי. במקור שיטה זו כוונה לטיפול בדיכאון, אך בהמשך היא נמצאה מתאימה לטיפול במגוון הפרעות נוספות, ביניהן הפרעות חרדה. ההנחה היא שביסודן של מגוון נרחב של הפרעות עומדות מחשבות בלתי מסתגלות ולכן שיטת טיפול זו עשויה להועיל לשיפור של מצבים נפשיים שליליים רבים, בהיותה שיטה המסייעת למטופל להתמודד מול מחשבות אלו.

להלן רשימה חלקית של הפרעות בהן ניתן לטפל באמצעות שיטה זו: דיכאון, הפרעת חרדה מוכללת, אגורפוביה, הפרעת פאניקה, הפרעות שימוש בחומרים, חרדה חברתית ואף במקרים של מאניה דיפרסיה והפרעות פסיכוטיות כמו סכיזופרניה (מקרים אלו מורכבים יותר ומומלץ לשלב עמם טיפול תרופתי במקביל).

שיטה זו הנה קצרת מועד ומכוונת למחשבותיו הבלתי מסתגלות של האדם הסובל מהבעיה. אדם הסובל מחרדות מחזיק במחשבות בלתי מסתגלות רבות, המאמללות אותו

ומפריעות לתפקודו היומיומי. במהלך השנים פותחה שיטה זו וכיום היא מכונה CBT (טיפול קוגניטיבי – התנהגותי).

CBT

CBT זהו טיפול קוגניטיבי – התנהגותי. טיפול זה מתאים מאוד לסובלים מהפרעות חרדה על גווניה השונים בטיפול ה – CBT מזהה המטפל את המחשבות מעוררות החרדה של האדם ומלמדו להטיל בהן ספק. השיטות הנן התנהגותיות וכוללות מגוון התנהגויות שעל המטופל לתרגל, למשל היחשפות איטית והדרגתית אל פחדיו, ניהול רשימות של מחשבות חלופיות ועוד. בטיפול CBT בחרדה מנסים להחליף מחשבות מעוררות חרדה במחשבות מסתגלות יותר והצלחה של הטיפול מוגדרת בהקלה רבה או אף בהיעלמות של סימפטומי החרדה (או הסימפטומים של כל הפרעה אחרת בה מטפלים באמצעות שיטה זו).

מטרת הטיפול מנוסחת ביחד עם המטופל והטיפול קונקרטי ומכוון מטרה / מטרות, כדי להשיג את "היעד" הרצוי למטופל. למשל, אדם שחדל לנהוג לאחר תאונת דרכים קלה ממנה יצא בלי פגע, כי פיתח חרדה מנהיגה – מטרת טיפולו יכולה להיות לשוב אל הנהיגה.

אדם הסובל מחרדה חברתית יכול לבחור כמטרה טיפולית להרחיב את מעגלו החברתי ולהיות מסוגל לתפקד בסיטואציות חברתיות ולהתבטא בפומבי וכן להאמין שביכולתו להיות אהוב על ידי הזולת. כמובן שטיפול    ה – CBT לא מבטיח "פתרון קסמים", אלא שואף להיות ריאלי. כלומר, טיפול באדם הסובל מחרדה חברתית יוכל לסייע לו להבין כי גם כשיצליח להשתלב בחברה, אין הדבר אומר ש"כולם יאהבו אותו" ויש לשאוף אל עמדה מציאותית, מספיקה ומספקת.

טעות חשיבה של אדם יכולה להתעורר בעקבות אירועים ומצבי דחק שליליים שצצו בחייו. למשל, אדם שנכשל במבחן יסיק את המסקנה הגורפת: "אני כישלון, אני טיפש…" – ומעתה יתקשה לעמוד בסיטואציות של מבחנים, יילחץ מהם ולעתים אף ייכשל. בטיפול הקוגניטיבי – התנהגותי בוחנים מחשבות (קוגניציות) שכאלו ומטילים בהן ספק.

טעויות חשיבה, כגון זו שהודגמה לעיל, מייצגות פעמים רבות תפיסת עולם מנקודת מבט של "שחור ולבן" / "הכול או כלום", הגורמת להתנהגויות לא מסתגלות. מבחינת האדם הוא "יכול" או "לא יכול" ואין דרגות ביניים בתפיסתו את יכולותיו. תפיסה זו גורמת לשרשרת של מחשבות והתנהגויות לא אדפטיביות (בלתי מסתגלות), בהן יש לטפל.

טיפול ה – CBT, בניגוד לגישות הפסיכואנליטיות, אינו מתמקד בעבר הרחוק ובילדות – אשר לפי תיאוריות ומחקרים רבים הביאו את האדם למצבו הנתון. טיפול זה הנו פרקטי, מתעניין ב"כאן ועכשיו" ו"כיצד אנו פותרים את הסיטואציה אשר אנו עומדים מולה."

בטיפול CBT המטפל ממשיג את הבעיה/בעיות של הפונה לטיפול ובוחן כיצד אלו באות לידי ביטוי בחיי היומיום שלו. זהו טיפול נפוץ בחרדות ובהפרעות כגון OCD, המאופיינות רבות במגוון הימנעויות של המטופל, במחשבות בלתי מסתגלות שלו (פעמים רבות קיימות טעויות חשיבה רבות של המטופל) ולעתים אף ב"טקסים" (קומפולסיות הקשורות באובססיה ונערכות כדי "להגן" על המטופל מפני הדבר ממנו  הוא כה חושש, אך לרוב מעיקות עליו ומעכבות את התקדמותו).

המטפל בוחן עם המטופל טריגרים שונים המובילים להתנהגויות נמנעות ו/או קומפולסיביות אצלו ובונה שיטת טיפול שתתאים לפונה ולא תלחיץ אותו יותר מדי. שיטה נפוצה, היא חשיפה מן הקל אל הכבד של המטופל אל דברים שבעבר נמנע מלעשות. כך, בהדרגה, ירחיב המטופל את עולמו (שלעתים מצומצם לארבעה קירות באופן פיזי ו/או באופן מטאפורי) ובהדרגה ירכוש מיומנויות חדשות. הקפיצה אינה ישירות אל המים העמוקים, אלא בהדרגה – וכמובן שתמיד נלקחת בחשבון אפשרות של נסיגה זמנית.

קיימות מגוון הפרעות חרדה, להלן יתוארו כמה מהן:

הפרעת חרדה מוכללת (GAD)

הפרעת חרדה מוכללת מאופיינת בעיקר ב"דאגה מוגזמת" לגבי נושא מסוים. דאגה שלא מרפה מהאדם ומעוררת בו מחשבות תדירות ותכופות על אותו הנושא.

בהפרעת חרדה מוכללת יש התמקדות בסיבה ספציפית  (דאגה לאדם קרוב שחולה, דאגה לכסף, דאגה מפני מה שיתרחש בעתיד ועוד), הדאגה טורדנית, מעסיקה את האדם רבות ומפריעה לתפקודו. הפרעת חרדה מוכללת נמשכת כשישה חודשים לפחות.

אבחון על פי ה – DSM:

להלן הסימפטומים של הפרעת חרדה מוכללת, עליהם להתקיים לפחות שישה חודשים רוב הזמן:

1.     רוב הזמן האדם מודאג וחרד לגבי נושא מסוים.

2.     הוא מתקשה לשלוט בדאגות שלו.

לפחות שלושה מסימפטומים 3 עד 8 (אצל ילדים מספיק סימפטום אחד):

3.     האדם סובל מקשיי ריכוז.

4.     האדם מתעייף בקלות.

5.     האדם סובל מקשיי שינה.

6.     האדם חש חוסר מנוחה.

7.     האדם חש מתח בשרירים.

8.     האדם חש רוגז.

הסימפטומים מהם סובל האדם גורמים לו לתחושת מצוקה ופגיעה בתפקודו החברתי, התעסוקתי, הלימודי ועוד.

אבחנה מבדלת

יש לשלול הפרעת פאניקה ודיכאון עמוק, החולקים כמה סימפטומים משותפים עם הפרעת חרדה מוכללת.

קיימת ביקורת כנגד האבחון של הפרעה זו. הביקורת מופנית כלפי פרק הזמן בו על האדם לסבול ממחשבות חוזרות ונשנות ודאגה לגבי נושא מסוים, כדי שזו תיחשב להפרעת חרדה מוכללת. כאמור, רק חצי שנה של הופעת הסימפטומים "מזכה" את האדם באבחנה וייתכן כי לעתים מוחמצים מקרים היכולים להיות מטופלים באופן דומה לאופן בו מטופלת הפרעת חרדה מוכללת. מקרים, שפרט לפרק זמן הישנות הסימפטומים, אין שוני ביניהם לבין מקרים המאובחנים בהפרעה זו.

חרדת בחינות

חרדת בחינות היא חרדה ממצב בו יתקיימו ביצועים ירודים של אדם בבחינה מכיוון שביצועים אלו עשויים להביא גם לכישלון בבחינה, גם לפידבקים שליליים מהסביבה החיצונית וגם לפגיעה בערך העצמי של האדם. קיים קשר מובהק בין חרדה כללית אצל בני אדם לחרדת בחינות אולם קשר זה אינו מתקיים תמיד ולעתים מופיעה חרדת הבחינות לבדה. חרדת הבחינות על היבטיה החברתיים דומה ל"פוביה חברתית" מכיוון שבשני המקרים פוחד האדם מתגובות החברה אליו.

להלן מרכיביה של חרדת הבחינות:

1.     תחושותיו של האדם כלפי ביצועיו במבחן שליליות ומלוות בפחד מכישלון, בפחד רב מהערכה שלילית של ביצועיו על ידי מוריו וחבריו ובהענקת חשיבות מרובה לתוצאות הבחינה כמגדירות "מי הוא" בעצם (למשל: "אדם לא – יוצלח") ללא כמעט מקום לחשיבה אופטימית ואובייקטיבית יותר שתניח כי גם אם ייכשל אין הדבר מעיד על מהותו ושכישלון אחד לא מעיד על כישלונות תמידיים עתידיים באופן גורף.

2.     מרכיבים פיזיולוגיים – האדם החרד חרדת בחינות, כמו האדם החרד באופן כללי, סובל מתופעות גופניות המבטאות את הפחד שלו. למשל: הזעה, מחושים שונים, פעימות לב מהירות ועוד.

קיים קושי מתודולוגי במדידה של חרדת בחינות בצורה גורפת לכל שכבות הגיל באוכלוסייה והוא הקושי להגיע לכל שכבות הגיל. יותר קל לחקור חרדת בחינות בקרב ילדים ובני נוער מכיוון שחל על כולם "חוק חינוך חובה" ורובם ככולם נמצאים במסגרות חינוכיות, בהן מתקיימות בחינות. בחלוף השנים סביר מאוד כי מי שסבלו מחרדת בחינות יטו לבחור לעצמם סגנון חיים לא אקדמאי כדי להימנע מלהתעמת שוב ושוב עם חרדתם, כך שהמדגם הסטטיסטי שנותר למחקר הנו מוטה וכולל בתוכו רוב של אנשים שאינם חרדים מבחינות או שחרדים מבחינות בצורה מתונה מאוד. נשירה זו של החרדים מבחינות משאירה לחוקרים שכבת גיל מאוד מסוימת למחקר וכל מסקנה שתוסק במחקרים על שכבות מסוימות עשויה לנבוע גם ממשתנים אחרים (כגון הגיל הצעיר של הנחקרים), דבר המפחית מתקפותה. כמו כן, בקרב האוכלוסיות שכן נחקרו ניכר כי חרדת המבחנים עולה עם הגיל  ומעניין היה לדעת אם עלייה זו ממשיכה גם בשנות החיים הבוגרות, מסקנה שיכלו להסיק אלמלא התרחשה נשירת חלק מהסובלים מחרדה בשנות ההשכלה הגבוהה.

השפעת חרדת בחינות על הביצועים

נמצא כי לחרדת בחינות השפעה שלילית על הביצועים וכי בקרב הסובלים מחרדה זו, ההישגים האקדמאיים הנם נמוכים יותר. כמו כן, נמצא כי רמה מתונה של עוררות פיזיולוגית דווקא מסייעת להישגים גבוהים יותר (האדם איננו "נרדם על המשמר" ונותר דרוך במידה המאפשרת לו לתפקד ולהתמודד עם המטלות העומדות בפניו).

הפרעת חרדה חברתית

הפרעת חרדה חברתית מתפרצת לראשונה בדרך כלל במהלך גיל ההתבגרות ובמקרים נדירים בבגרות.

לעתים ההפרעה מתפרצת בילדות ומאפיינים בולטים שלה הנם בכי,

צעקות ו"הצמדות" של הילד אל מבוגר המטפל בו – כלומר, חשש להתנתק ממנו ולהתערות בחברת הילדים האחרים.

המאפיין המרכזי של ההפרעה הוא חרדה ממצבים חברתיים, בהם חש האדם הסובל ממנה כי הוא נבחן וכי מועברת עליו ביקורת שלילית על ידי החברה. האדם הסובל מן ההפרעה חושש כי מגוון התנהגויות שלו יובילו לדחייתו על ידי החברה ולכן הוא נמנע מאירועים חברתיים ו/או מהתנהגויות רבות כאשר הוא נמצא בחברת אנשים נוספים. ההפרעה מסבה לסובל ממנה כאב רב ופוגעת בחיי החברה שלו, בלימודים ובתפקודו במקום העבודה. שכיחות ההפרעה נעה בין 0.5% ל – 7% בקרב האוכלוסייה, כאשר שכיחותה גבוהה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים. כמו כן אצל נשים קיימת קו-מורבידיות רבה יותר בין הפרעה זו להפרעות נפשיות אחרות (כגון דיכאון עמוק, הפרעות חרדה נוספות והפרעה דו – קוטבית).

כיום עדיין לא ברורים לגמרי הגורמים להפרעה, אולם ההשערה היא כי גורמים כמו תכונות אופי (ביישנות, מופנמות), חוויות קשות או גורמים ביולוגיים (מזג, הפרעות במוליכים

עצביים כמו סרוטונין ועוד) הם המובילים להתבטאותה. כמו כן עשויים להיות טריגרים הקודמים להתפרצותה, כמו התעללות חברתית, התנהגות מזלזלת באדם ועוד.

אצל כ – 30% מן המקרים קיימת החלמה או הפוגה מהפרעת החרדה החברתית לאחר כשנה, אצל כ – 50% לאחר מספר שנים ויש שסובלים ממנה שנים רבות.

התנהגויות טיפוסיות בקרב הסובלים מן ההפרעה הנן:

1.     נטייה לזכור אירועים שליליים יותר מאשר חיוביים.

2.     הענקת פרשנויות שליליות לאירועים/מקרים שסביר היה יותר לתפוס כחיוביים.

3.     נטייה לפרש את התנהגות הזולת ככעס המופנה אליהם.

4.     דימוי עצמי נמוך.

5.     פרשנות של תגובות חיוביות מן הזולת כשליליות.

6.     ניסיונות להסתיר את החרדה: כמו שימוש בכדורי הרגעה, ביצוע "חזרות" לקראת הופעה באירוע חברתי, הימנעות מיצירת קשר עין, הימנעות מאכילה ושתייה בציבור ועוד.

7.     חשש שעלול להימשך שבועות רבים לקראת מפגש חברתי בו יודע הסובל מחרדה זו כי עליו להיות נוכח.

האדם מוטרד באופן אובססיבי במחשבות על מה הזולת יחשוב עליו, האם ייתפס כחלש, מוזר, טיפש, גס וכבעל תכונות שליליות נוספות.

כאשר ההפרעה מופיעה בגיל צעיר לעתים נמנעים הסובלים ממנה ללכת לבית הספר.

בגיל המבוגר יטו הסובלים מן ההפרעה לגור זמן רב אצל הוריהם, הנם בעלי נטייה להתחתן בגיל מאוחר, בעלי נטייה לעבוד במשרות שלא דורשות עבודה מול בני אדם נוספים או ויתור מלכתחילה על השתייכות לשוק העבודה.

מאפיין בולט של הסובלים מן ההפרעה הוא הפחד כי הזולת "ייגלה" את חששם ממנו וכי הדבר יוביל להבעה של זלזול ולגלוג כלפיהם. כאשר הם נמצאים במצבים חברתיים הם נוטים לדבר בקול שקט, להימנע מקשר עין, כאמור ונמנעים מלדבר על עצמם.

הטיפול בהפרעת חרדה חברתית

בהפרעה זו מטפלים על ידי טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT) ולעתים משלבים עמו טיפול תרופתי. מדובר בטיפול ממושך לאורך זמן, בו נבנה השינוי אט אט.

טיפול ה – CBT בהפרעה זו נעשה באופן פרטני או קבוצתי. בטיפול בוחנים את טעויות החשיבה של האדם הסובל מן ההפרעה, המסבות לו סבל ומשמרות בו התנהגויות חברתיות בלתי מסתגלות – ומנסים לסגל תחתן מחשבות אחרות, מציאותיות יותר – שיסייעו לפרט להתמודד עם חרדותיו ולהתחיל בהדרגה להשתלב בחברה. בטיפול מתבצעת חשיפה הדרגתית של המטופל אל המצבים המלחיצים אותו ומעוררים בו חרדה, באופן הדרגתי מן הקל אל הכבד. מעת לעת, מצליח המטופל להתמודד עם המשוכות החברתיות מולן הוא ניצב וכך, בהדרגה, מסתגל אל העולם החברתי ולומד להיות חלק פעיל ממנו.

 

מחשבוני תזונה

פרסומת

צמחי מרפא יעילים ביותר לטיפול בתופעות שונות המתבטאות בתכיפות ודחיפות מתן שתן. חברת פריסו היא יצרנית כמוסות מצמחי מרפא המשמשים לטיפול בבעיות שונות בדרכי השתן מזה מאות שנים.

למידע נוסף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

הודעה חשובה הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומהאינטרנט. הנזקק לטיפול – מן הראוי שיפנה

הודעה חשובה הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומהאינטרנט. הנזקק לטיפול – מן הראוי שיפנה

בס"ד הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק