נבטי כרוב אדום הינם מזון מעולה

כבר מזה זמן רב ידוע שנבטים צעירים של מספר צמחי מאכל הינם בעלי איכות גבוהה ביותר מבחינה תזונתית. בספרות נסקרו האיכויות התזונתיות של נבטי חמניות שהם גידול קיצי ונבטי אפונה שהם גידול חורפי. יש עוד צמחים שנבטיהם הינם מזון מעולה – נבטי גדילן ונבטי כרוב אדום. בנבטי כרוב אדום נמצאה כמות ויטמין C 40 פעם יותר מאשר בירק זה כשהוא מבוגר. למיטב ידיעתי, לא נבדק הערך התזונתי של נבטי גדילן. אך, זרעי גדילן נמכרים בחנויות טבע וקל מאוד לגדל אותם, בחצר או אפילו בבית במקום מואר בעציצים ואדניות. מבחינה אנרגטית, יש יתרון לגידול באדמה מאשר לגידול מנותק ממנה. חיבור מצע מנותק באמצעות חוט מתכת לאדמה ייתן יתרון גם למצע כזה. בנבטי כרוב אדום, כמות גבוהה של ויטמין C עם ריכוז גבוה של רכיבי תזונה נוספים, תורמים לכך שנבטים אלו עוזרים נגד הצטננויות ושפעת שכה שכיחות בחורף. כאשר לנבטים של ירקות עלים צומח צמד פסיגי הנביטה הראשונים במהלך שבוע – שבועיים אחרי הנביטה, אזי הם תורמים את מירב התועלת התזונתית והבריאותית האפשרית. בחצר הנמצאת באזור נקי מזיהום תחבורתי ולא על-יד שטח חקלאי מרוסס, ניתן לגדל נבטים כאלו וגם ללקט נבטים, כמו למשל של חלמית. פסיגי נביטה כאלו נמצאו עוזרים גם נגד השמנה ומצמצמים סיכון למחלות לב וכלי דם.
במחקר שנערך באוניברסיטת מרילנד עם בעלי חיים נמצא שצריכת פסיגי נביטה של כרוב אדום שמאוד עשירים בפוליפנולים וגלוקוזינוליטים עזרה כנגד עלייה ברמות הכולסטרול LDL והפחיתה ייצור של טריגליצרידים על-ידי הכבד, נתונים המצמצמים סיכון למחלות לב וכלי דם. הן כרוב אדום והן נבטיו הינם ירקות מעולים, אך הנבטים עשירים יותר ברכיבי תזונה חשובים. לא בכל סוגי ירקות העלים היה יתרון כה רב לפסיגי הנביטה יחסית לירק מבוגר מאותו מין, אך יתרון כזה נמצא במספר גידולים, מהם ירקות חורף ומהם ירקות קיץ. על כל פנים, בשום פנים ואופן אין לאכול נבטים של ירקות תרבותיים שאינם ירקות עלים, כמו עגבניות, פלפל, ודומיהם. לגבי חמניות, אפונה וכרוביים למיניהם, אין הסתייגות, אך יש לאכול מהם במידה – חופן אחד בכל ארוחה בה אוכלים אותם. פסיגי נביטה אכילים ניתן לשלב בסלט ירקות, הם יעלו את ערכו התזונתי. גם נבטי ירבוז וצנון וצנונית יתאימו לשילוב בסלטים. יש בפסיגי נביטה שונים נוגדי חמצון רבים ובהם לוטאין וביטא-קרוטן. כמובן, אין לפסול נבטים כמו נבטי עדשים, אספסת ודומיהם שהונבטו במטבח, אך מבחינה תזונתית, פסיגי נביטה הרבה יותר עשירים ומועילים לבריאות.
החוקרים מאוניברסיטת מרילנד הודו שהיו מופתעים מן התוצאות שהושגו עם אכילת פסיגי הנביטה שגודלו באדמה פורייה. החוקרים סיפרו שכאשר הם ראו את תוצאות הניסוי, הם בדקו אותם שוב ושוב על-מנת להאמין למראה עיניהם. החוקרים מן האוניברסיטה מייחסים חשיבות רבה, בקנה מידה עולמי, לתוצאות של הניסויים, שמתוות דרך לצמצום תחלואה במחלות כמו מחלות עיניים, עור, לב וכלי דם ואפילו סרטן.
מסתבר שבפסיגי הנביטה יש ערך תזונתי מבחינות רבות. יש בהם יותר את החומצה האמינית ליזין לעומת הכמות בעלים של אותו ירק במלוא צמיחתו, יותר ויטמיני A, B קומפלקס, C ו-E. במחקר עם פסיגי נביטה של מש, נמצא שכמות ויטמין B1 עלתה בהם ב-285%, ויטמין B2 ב-515%, וניאצין ב- 256%. הייתה גם עלייה בכמות חומצות השומן החיוניות שבהם. מינרלים שונים כמו סידן ומגנזיום, שמצויים בצמחים, נקשרים לחלבון שבהם וכך נעשים יותר זמינים. ידוע שאם יש בגוף, בדם, סביבה חומצית, יש יותר סיכון לסרטן. המינרלים שבפסיגי הנביטה מעלים בסיסיות בגוף ובכך מצמצמים תחלואה במחלות שונות ובכללן בסרטן.
כאמור, קל לגדל את הצמחים המתאימים ולאכול אותם בעודם במצב של פסיגי נביטה. אפילו אם הם גדלו מעט יותר, עדיין ערכם הרבה יותר גבוה מערכו של ירק מבוגר לגמרי. יש לקנות רק זרעים שנועדו למאכל אדם, רצוי אורגניים ולא זרעים שהתיישנו. אלו לא ינבטו.
נבטי כרוב אדום נמצאו עוזרים במידה רבה לחולי מחלת קרוהן ומחלות מעיים אחרות. אם יש מחלות מעיים והמעי חדיר, מתפתחת אלרגיה ובמקרים חמורים יותר, מחלה אוטואימונית. נבטים יתרמו גם לריפוי מחלות כאלו. באשר לכרוב אדום, הוא יותר מזין מאשר כרוב ירוק. יש בו כפליים יותר ויטמין C ויותר אנטוציאנינים. חשוב להדגיש שאת פסיגי הנביטה יש לאכול חיים, לא מבושלים וכמה שיותר טריים. באשר לצבע, גם לחסה אדומה יש הרבה יותר ערך מאשר לחסה ירוקה. בזן של חסה אדומה לולה רוסה נמצאה כמות פיטוכימיקלים מועילים רבה פי מאה יותר מאשר בחסה ירוקה ופי 600 יותר מאשר בחסה מסולסלת בהירה.

מקורות
Nutrition Facts May 2, 2013
NYR Natural News September 27, 2012
J Agric Food Chem. 2016, 64(48). pp 9161-9171

כבר מזה זמן רב ידוע שנבטים צעירים של מספר צמחי מאכל הינם בעלי איכות גבוהה ביותר מבחינה תזונתית. בספרות נסקרו האיכויות התזונתיות של נבטי חמניות שהם גידול קיצי ונבטי אפונה שהם גידול חורפי. יש עוד צמחים שנבטיהם הינם מזון מעולה – נבטי גדילן ונבטי כרוב אדום. בנבטי כרוב אדום נמצאה כמות ויטמין C 40 פעם יותר מאשר בירק זה כשהוא מבוגר. למיטב ידיעתי, לא נבדק הערך התזונתי של נבטי גדילן. אך, זרעי גדילן נמכרים בחנויות טבע וקל מאוד לגדל אותם, בחצר או אפילו בבית במקום מואר בעציצים ואדניות. מבחינה אנרגטית, יש יתרון לגידול באדמה מאשר לגידול מנותק ממנה. חיבור מצע מנותק באמצעות חוט מתכת לאדמה ייתן יתרון גם למצע כזה. בנבטי כרוב אדום, כמות גבוהה של ויטמין C עם ריכוז גבוה של רכיבי תזונה נוספים, תורמים לכך שנבטים אלו עוזרים נגד הצטננויות ושפעת שכה שכיחות בחורף. כאשר לנבטים של ירקות עלים צומח צמד פסיגי הנביטה הראשונים במהלך שבוע – שבועיים אחרי הנביטה, אזי הם תורמים את מירב התועלת התזונתית והבריאותית האפשרית. בחצר הנמצאת באזור נקי מזיהום תחבורתי ולא על-יד שטח חקלאי מרוסס, ניתן לגדל נבטים כאלו וגם ללקט נבטים, כמו למשל של חלמית. פסיגי נביטה כאלו נמצאו עוזרים גם נגד השמנה ומצמצמים סיכון למחלות לב וכלי דם.
במחקר שנערך באוניברסיטת מרילנד עם בעלי חיים נמצא שצריכת פסיגי נביטה של כרוב אדום שמאוד עשירים בפוליפנולים וגלוקוזינוליטים עזרה כנגד עלייה ברמות הכולסטרול LDL והפחיתה ייצור של טריגליצרידים על-ידי הכבד, נתונים המצמצמים סיכון למחלות לב וכלי דם. הן כרוב אדום והן נבטיו הינם ירקות מעולים, אך הנבטים עשירים יותר ברכיבי תזונה חשובים.
17
לא בכל סוגי ירקות העלים היה יתרון כה רב לפסיגי הנביטה יחסית לירק מבוגר מאותו מין, אך יתרון כזה נמצא במספר גידולים, מהם ירקות חורף ומהם ירקות קיץ. על כל פנים, בשום פנים ואופן אין לאכול נבטים של ירקות תרבותיים שאינם ירקות עלים, כמו עגבניות, פלפל, ודומיהם. לגבי חמניות, אפונה וכרוביים למיניהם, אין הסתייגות, אך יש לאכול מהם במידה – חופן אחד בכל ארוחה בה אוכלים אותם. פסיגי נביטה אכילים ניתן לשלב בסלט ירקות, הם יעלו את ערכו התזונתי. גם נבטי ירבוז וצנון וצנונית יתאימו לשילוב בסלטים. יש בפסיגי נביטה שונים נוגדי חמצון רבים ובהם לוטאין וביטא-קרוטן. כמובן, אין לפסול נבטים כמו נבטי עדשים, אספסת ודומיהם שהונבטו במטבח, אך מבחינה תזונתית, פסיגי נביטה הרבה יותר עשירים ומועילים לבריאות.
החוקרים מאוניברסיטת מרילנד הודו שהיו מופתעים מן התוצאות שהושגו עם אכילת פסיגי הנביטה שגודלו באדמה פורייה. החוקרים סיפרו שכאשר הם ראו את תוצאות הניסוי, הם בדקו אותם שוב ושוב על-מנת להאמין למראה עיניהם. החוקרים מן האוניברסיטה מייחסים חשיבות רבה, בקנה מידה עולמי, לתוצאות של הניסויים, שמתוות דרך לצמצום תחלואה במחלות כמו מחלות עיניים, עור, לב וכלי דם ואפילו סרטן.
מסתבר שבפסיגי הנביטה יש ערך תזונתי מבחינות רבות. יש בהם יותר את החומצה האמינית ליזין לעומת הכמות בעלים של אותו ירק במלוא צמיחתו, יותר ויטמיני A, B קומפלקס, C ו-E. במחקר עם פסיגי נביטה של מש, נמצא שכמות ויטמין B1 עלתה בהם ב-285%, ויטמין B2 ב-515%, וניאצין ב- 256%. הייתה גם עלייה בכמות חומצות השומן החיוניות שבהם. מינרלים שונים כמו סידן ומגנזיום, שמצויים בצמחים, נקשרים לחלבון שבהם וכך נעשים יותר זמינים. ידוע שאם יש בגוף, בדם, סביבה חומצית, יש יותר סיכון לסרטן. המינרלים שבפסיגי הנביטה מעלים בסיסיות בגוף ובכך מצמצמים תחלואה במחלות שונות ובכללן בסרטן.
כאמור, קל לגדל את הצמחים המתאימים ולאכול אותם בעודם במצב של פסיגי נביטה. אפילו אם הם גדלו מעט יותר, עדיין ערכם הרבה יותר גבוה מערכו של ירק מבוגר לגמרי. יש לקנות רק זרעים שנועדו למאכל אדם, רצוי אורגניים ולא זרעים שהתיישנו. אלו לא ינבטו.
נבטי כרוב אדום נמצאו עוזרים במידה רבה לחולי מחלת קרוהן ומחלות מעיים אחרות. אם יש מחלות מעיים והמעי חדיר, מתפתחת אלרגיה ובמקרים חמורים יותר, מחלה אוטואימונית. נבטים יתרמו גם לריפוי מחלות כאלו. באשר לכרוב אדום, הוא יותר מזין מאשר כרוב ירוק. יש בו כפליים יותר ויטמין C ויותר אנטוציאנינים. חשוב להדגיש שאת פסיגי הנביטה יש לאכול חיים, לא מבושלים וכמה שיותר טריים. באשר לצבע, גם לחסה אדומה יש הרבה יותר ערך מאשר לחסה ירוקה. בזן של חסה אדומה לולה רוסה נמצאה כמות פיטוכימיקלים מועילים רבה פי מאה יותר מאשר בחסה ירוקה ופי 600 יותר מאשר בחסה מסולסלת בהירה.

מקורות
Nutrition Facts May 2, 2013
NYR Natural News September 27, 2012
J Agric Food Chem. 2016, 64(48). pp 9161-9171

מחשבוני תזונה

פרסומת

צמחי מרפא יעילים ביותר לטיפול בתופעות שונות המתבטאות בתכיפות ודחיפות מתן שתן. חברת פריסו היא יצרנית כמוסות מצמחי מרפא המשמשים לטיפול בבעיות שונות בדרכי השתן מזה מאות שנים.

למידע נוסף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

  מחבר: דר' מרדכי הוכברג ז"ל, PhD, תזונאי הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת

  מחבר: דר' מרדכי הוכברג ז"ל, PhD, תזונאי הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת

  מחבר: דר' מרדכי הוכברג ז"ל, PhD, תזונאי הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת