פלורת המעיים אחראית על רוב יכולת החיסון

מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי

הודעה חשובה
הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים ומבוסס על מחקרים. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה לרופא או תזונאי, לפי המצב. אין המערכת אחראית לתוכן המודעות

ככל שמצטברים יותר ויותר מחקרים, מסתבר שפעילות חיידקי המעיים אחראית על 70% מן היכולת החיסונית של האדם. יש חשיבות עליונה לעושר ולמגוון של המיקרוביום (פלורת המעיים). אם יש הידלדלות בכמות ובמגוון של החיידקים המועילים האלו, חלה ירידה ביכולתה של המערכת החיסונית להתמודד עם מחלות. שיבוש באיזון הפנימי בין בקטריות חיוביות ובקטריות גורמות מחלות יכול לגרור אחריו מחלות שונות ובהן מחלות אוטואימוניות, עייפות כרונית, כבד שומני, השמנה, סינדרום מטבולי ועוד. העשרת אוכלוסיית חיידקי המעיים עם יותר גזעים של בקטריות חיוביות הינה צעד חשוב ביותר לבריאות. אחת מן הדרכים להעשרת פלורת המעיים היא עם נטילת כמוסות שלא תתפרקנה על ידי חומצת הקיבה – כך הבקטריות תגענה בשלמות למעי הגס.

במעי הגס קיים איזון עדין בין חיידקים מועילים למזיקים. גורמים שפוגעים באיזון זה הם נטילת אנטיביוטיקה, עודף היגיינה וצריכת התפריט המערבי. תרופות לא טבעיות והשמנה מזיקים אף הם. לגיל יש השפעה שלילית לגבי אוכלוסיית המעיים. בדרך כלל, ככל שאדם מתבגר, יש בגופו יותר חיידקי מחלות ופחות חיידקים מועילים. עושר בסוגי הבקטריות החיוביות חשוב ביותר להגברת עמידות הגוף בפני רעלים, לשיפור חילוף החומרים, עמידות לסוכרת ואף לתפקוד המוח. כ-90% ויותר מן הסרוטונין והדופמין נוצרים במעיים – לא בראש, והם אחראים במידה רבה על חשיבה, מצב רוח ושלווה.
אם כי יש כיום עוררים על הקביעה הטוענת שמספר החיידקים הטובים בגוף עולה פי עשר על מספר התאים שבגוף, עדיין הכמות של החיידקים הטובים בגוף גדולה בהרבה מאשר מספר תאיו – כמות הגנים שבחיידקים אלו גדולה פי 100 מזו של הגנום האנושי. בכך טמונה יכולתה של פלורת המעיים לתרום כה רבות לבריאות ולתפקוד הגוף. למעשה, כחצי מכמות היציאות של הגוף איננו שאריות מזון שלא נעכלו אלא בקטריות מעיים – הן כל הזמן מתחדשות בגוף. המציאות היא כזו, שבמעיים נוצר מגוון מאוד רחב של חומרים שנספגים שם ועוברים לכל אברי הגוף.
העשרת פלורת המעיים מאפשרת לגוף להיות הרבה יותר עמיד בפני מחלות ותהליכי הזדקנות. החיידקים החיוביים מספקים הגנה לא רק נגד מחלות מעיים, אלא נגד מחלות בכל חלקי הגוף, גם נגד תהליכי הזדקנות.
מדענים איתרו בשנים האחרונות את אותם גזעים של אצידופילוס להם יש את התועלת הרבה ביותר לפלורת המעיים. סוג הבקטריות והתועלת שלהן הם אלו:
לקטובצילוס אצידופילוס – מצמצם שינויים ב- DNA שמגבירים היווצרות סרטן בגוף.
לקטובצילוס רמנוסטוס – עוזר נגד סינדרום מטבולי.
לקטובצילוס פאראקסל – מצמצם מצבים דלקתיים.
ביפידובקטריום לקטיס – משפר רמת סוכר בדם.
ביפידובקטריום ביפידום – מספק הגנה לכבד.
ביפידובקטריום לונגום – מגן אף הוא על ה- DNA ובכך מצמצם סיכון לסרטן.
מחקרים מוקפדים עם בני אדם אישרו את התועלת הרבה של סוגי בקטריות אלו.
היות וכ- 70% מהיכולת החיסונית בגוף נמצאת במעי הגס עם אוכלוסיית החיידקים שבו, יש שם תאים מייצרי נוגדנים יותר ממה שיש בכל אברי הגוף האחרים יחדיו.
יכולת חיסונית לקויה עומדת בשורש של מחלות ניווניות וסופניות רבות. פעילות חלשה מדי של המערכת החיסונית גובה חיי אדם רבים. אם היא פעילה מדי, היא יכולה לגרום למחלות כמו סוכרת, סרטן וסינדרום מטבולי.
נטילת כמוסות אצידופילוס מגבירה את יכולת המערכת החיסונית, תורמת לפעילות הבקטריות החיוביות הלוחמות בחיידקי מחלות ומגבירה יכולת הגנה בפני סרטן. הן מעלות את היכולת של ציטוקינים בזמן דלקת חריפה אך לאחר מכן דואגות לאיזון פעולתם. בניסוי, מתן של כמוסות לקטובצילוס וביפידובקטריה למשך 6 שבועות הוריד במידה ניכרת רמות סוכר והמוגלובין מסוכרר אצל חולי סוכרת.
בקטריות אלו עזרו במידה רבה גם להרזיה של אנשים בעלי עודף משקל – הן עזרו גם נגד השמנה בטנית. יש בהן עזר רב גם למניעה ולריפוי של מחלות מעיים. בקטריות אלו עוזרות גם במצבים של שלשול וגם במצבים של עצירות. הן גם מחזקות את דפנות המעיים ומספקות הגנה בפני חדירת חומרים מזיקים מן המעי למחזור הדם ולגוף כולו.
חשוב לרכוש כמוסות שיש להן ציפוי כפול, כך שכל החיידקים שבהן שורדים גם בקיבה עם החומציות הגבוהה שבה ועוברים למעיים.

מקורות
Furness JB, Kunze WA, Clerc N. Nutrient tasting and signaling mechanisms in the gut. II. The intestine as a sensory organ: neural, endocrine, and immune responses. Am U Physiol. Nov 1999;277(5 Pt 1):G922-8.
Khosravi A, Yanez A, Price JG, Chow A, Merad M, Goodridge HS, Mazmanian SK. Gut microbiota promote hematopoiesis to control bacterial infection. Cell Host Microbe. Mar 12 2014;15(3):374-81.
Available at: http://www.nytimes.com/2012/06/14/health/human-microbiome-project-decodes-our-100-trillion-good-bacteria.html?pagewanted=allAccessed July 16, 2015.
Vyas U, Ranganathan N. Probiotics, prebiotics, and synbiotics: gut and beyond. Gastroenterol Res Pract. 2012;2012:872716.
Cox LM, Blaser MJ. Pathways in microbe-induced obesity. Cell Metab. 2013 Jun 4;17(6):883-94.

מחשבוני תזונה

פרסומת

צמחי מרפא יעילים ביותר לטיפול בתופעות שונות המתבטאות בתכיפות ודחיפות מתן שתן. חברת פריסו היא יצרנית כמוסות מצמחי מרפא המשמשים לטיפול בבעיות שונות בדרכי השתן מזה מאות שנים.

למידע נוסף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

מי מאיתנו לא עולה על שפתיו חיוך רחב כאשר הוא שומע את המילה מסאג כמאמר השיר של נתן  זך "כולנו  זקוקים לחסד כולנו זקוקים 

האם צום קצר במהלך היום יכול לשמור על בריאות אופטימלית?, האם הצום יכול לאזן את מערכות הגוף?, לווסת את רמות הסוכר והאינסולין בדם?, זאת

קובי עזרא מומחה לרפואה נטורופטית, על תוספי תזונה והורמוני בלוטת התריס, האם הם יכולים לשפר את רמת ההורמונים תירוקסין? ולאזן את פעילות הבלוטה? אתחיל עם