ביוריתמוס

בס"ד

ביוריתמוסים

שעון ביולוגי קיים אצל כל היצורים החיים. כל המערכות בגוף פועלות על קשרים כימיים וחשמליים, המונחים על-ידי מקצבים (ריתמוסים) ביולוגיים, שמאזנים את האדם, כדי שכל חלקי הגוף השונים יתפקדו בצורה מותאמת וכמכלול אחד. יש יותר מ-100 ביוריתמים שונים אצל האדם, לרבות ביוריתמים של שינה, של תרמורגולציה, של הרכב דם ועוד. חלק מהביוריתמים הינם יומיים, אחרים הינם עונתיים או חודשיים.
כך, למשל, כבר ב-1889 החוקר הצרפתי רישה מצא שכל התהליכים הפיזיולוגיים של הגוף הינם בעלי מחזוריות יומית. הוא מצא, שהם מתרחשים כתוצאה משינויים מחזוריים בגירוי מערכת העצבים, שמדכאת או מפעילה תהליכי חילוף חומרים בגוף. לדוגמה, הוא מצא שביום הנשימה מהירה יותר מאשר בלילה. חום הגוף מגיע לשיאו ב-6 בערב ומגיע לשפל ב-5 בבוקר. הוא גם מצא, שרמת התהליכים הפיזיולוגיים בגוף איננה תלויה במה שהאדם עושה: בין אם הוא ישן, עובד, יושב או עוסק בעבודה מאומצת – הפעילות איננה קשורה לביוריתמוסים של האדם.
כל גוף האדם וכל חלקיו פועלים בהתאם לביוריתמוסים. זאת ועוד, אותה פונקציה של הגוף או פעילות של אותו איבר (למשל, לחץ דם) משתנה בהתאם למספר ריתמוסים שונים. ההיפותלמוס קשור קשר ישיר לריתמוס יומי. דרכו מתווסתים ריתמוסים יומיים רבים כמו, למשל, ריתמוס של רמת אאוזינופילים ותאי דם אחרים. כך, למשל, דפיקות הלב מהירות במיוחד בשעה 6 בערב ואיטיות ביותר בשעה 4 בבוקר. לחץ הדם (הן סיסטולי והן דיאסטולי) גבוה ביותר בשעה 6 בערב ונמוך ביותר בשעה 9 בבוקר. נימי הדם מורחבים יותר בשעה 18 בערב וצרים יותר בשעה 2 לפנות בוקר. לחץ תוך עיני עולה לקראת הבוקר ויורד לקראת הערב. מח העצם מגיע לפעילותו המקסימאלית בשעה 4-5 לפנות בוקר. הטחול ובלוטות הלימפה פעילים ביותר בשעות הערב (5-8 בערב) ויצירת ההמוגלובין מקסימאלית בשעה 4-6 אחר הצהריים. רמת אדרנלין בדם מקסימאלית – 9 בבוקר, מינימאלית – 6 בערב. רמת הכלור בדם מינימאלית בחצות הלילה ומקסימאלית בחצות היום. יצירת סוכר מקסימאלית – 9-10 בבוקר. רמת חנקן מקסימאלית ב-3 בצהריים ומינימאלית ב-8 בלילה. בדומה לכך, קיימים שינויים יומיים ברמות של שאר המרכיבים הכימיים של הגוף: ישנם ביוריתמוסים של שקיעת דם, פעילות בלוטות הורמונאליות, ביוריתמוס בחלוקת תאי המוח. אפילו חדות החושים (למשל, היכולת להבחין בין הצבעים) עולה בין השעות 8-12 בבוקר ובין השעות 5-7 בערב ויורדת בין השעות 2-5 לפנות בוקר ובין השעות 1-3 בצהריים.
ביוריתמוסים אחרים מתרחשים במחזורים קצרים יותר. כך, למשל, יצירת תאי הדם יורדת פעמיים ביום: בשעה 1 בצהריים ובשעה תשע בלילה. כלומר, בשעות אלה לא מומלץ לחשוף את האדם לחום גבוה, למאמץ פיזי רב או למצב של חוסר חמצן.
ניתן להבדיל בין ביוריתמוסים בתדר גבוה (עד 1/2 שעה), בינוני (1/2-6 יום) וארוך (שבועי, חודשי, עונתי, שנתי ויותר). כמו כן, קיימת אבחנה בין ריתמוסים עיקריים ומשניים. קיימים גם ריתמוסים עונתיים. ביניהם: שינויים עונתיים של המוגלובין, שקיעת דם, לחץ דם, דופק בהתאם לעונת השנה. כך, לדוגמה, בחורף רמת הכולסטרול עולה בעוד רמת הסוכר בדם יורדת.
כפי שגילו מחקרים, קיימת התאמה בין תנועת השמש והירח לבין החיים עלי אדמות. למשל, יחס בין מהירות התנועה של תאים לבנים ואדומים בדם קרוב ליחס של משך שעות שמש (לויקוציטים) וירח (אריטרטציטים). Пл ад רופא איטלקי לבצרי ( Lavetstsari) אמר פעם שעבור אריטרוציט כל כיווץ הלב – כמו יום עבור חודש ירח.
זה מסביר למה אנחנו מבצעים את אותה הפעולה בימים מסוימים של החודש בקלות ואילו בימים אחרים זה דורש מאיתנו הרבה כוח ומאמץ. אם נתחשב בפאזות שונות של הירח ובמיקומו במזלות השונים נוכל להגיע לתוצאות מיטביות תוך מינימום זמן ומאמץ.
חלק מהמחזורים שונים אצל אנשים שונים. כך, למשל, מחזורי העירנות משתנים מאדם לאדם. אנשים, כידוע, נחלקים לציפורי לילה ולאלה ששעות השיא שלהם הן דווקא מוקדם בבוקר. החוקר הגרמני המפ מצא ש-1/6 מהאנושות הינם טיפוסי בוקר, 1/3 – "ציפורי לילה" והשאר הינם אריתמיים, כלומר מסתגלים לפעילות בכל שעות היממה. החוקר גרמני הילדנברנדט פיתח שיטה המאפשרת לאבחן השתייכות של האדם ל"ציפורי לילה", ל"משכימי קום" או לאריתמיים. מיד לאחר ההתעוררות בבוקר יש למדוד את הדופק וכמות הנשיפות. אם היחס בין השניים הוא 1:4, פירוש הדבר שמדובר באדם אריתמי, אצל ציפורי בוקר היחס הוא 1:5 או 1:6 ואילו היחס הוא פחות מ-1:2 בקרב ציפורי לילה.
מחקרים על בני אדם הראו כי ניתן להשפיע על ביוריתמוסים ע"י גורמים חיצוניים. לדוגמה, נוכחות תאורה ועוצמתה משפיעים על ביוריתמים של האדם: תאורה חזקה מקצרת אותם, בעוד שתאורה חלשה – מאריכה אותם. מחקרים הראו גם, ששינויים במספר גורמים משפיעים יותר מאשר שינוי בגורם יחיד.
עם הגיל, חלים שינויים בביוריתמים. ישנם ביוריתמים שמשנים את ערכם ויש שנעלמים כליל. במילים אחרות, ניוון מערכת הביוריתמים הינו אחד מסימני ההזדקנות.
השעון הביולוגי קיים בכל תא ותא בגוף האדם, כאשר במצב בריא הם פועלים בצורה לא סינכרונית, בעוד שבמצב חולני הם סינכרוניים. לדוגמה, החוקר האמריקאי ריכטר, שחקר את פעילות התאים שמייצרים נוזל סינוביאלי, מצא שבמצב בריא, תאים אלו פועלים בצורה לא סינכרונית עם מחזור של 7-14 יום בהתאם לתאים. לעומת זאת, במצב של מחלה, התאים פועלים בצורה סינכרונית והדבר גורם להופעת בצקת במפרקים כל 5-9-11 וכו' ימים.
מחלות רבות של האדם ניתן לראות כהפרעות בביוריתמים או כתוצאה משינויים ביוריתמיים בפעילות הפיזיולוגית של הגוף: ביוריתמים של הלב, נשימה, וויסות חום הגוף, חומציות הקיבה וכדומה. שינויים בביוריתמים של האיברים או של כל הגוף יכולים להיות זמניים, מה שמכונה הפרעות פונקציונאליות הקשורות לפעילות מערכת העצבים. דוגמה מוכרת לכך היא תחושת העייפות (ג'ט לג) לאחר טיסה בין יעדים עם הפרשי שעות משמעותיים. דוגמאות נוספות כוללות הפרעות במערכת העצבים כתוצאה מעייפות יתר, מתח מוגבר, חוסר שינה, פעילות פיזית או קוגניטיבית מאומצת מידי, השפעת גורמים סביבתיים שליליים כמו חום, לחץ אטמוספרי ושינויים בלחות. הפרעות אלו יכולות לגרום לאפתיה, אסטניה, עצבנות, נדודי שינה ועוד, אולם כל התסמינים האלו נעלמים זמן מסוים לאחר שנעלם מקור ההפרעה. לעומת זאת, במקרה שהמקור לתסמינים הוא בשינויים פתולוגיים של הגוף, הביוריתמוס של האיברים כבר אינו משתקם.
אין בגוף האדם תהליכים פיזיולוגיים שאינם קשורים במערכת העצבים המרכזית ובמצב הכללי של הגוף. השעון הביולוגי הינו בעל וויסות דרך רפלקס מותנה, לכן במעבר מאזור זמן אחד למשנהו, השעון הביולוגי "מתעדכן" ומשתנה. מצד שני, השעון הביולוגי עמיד ביותר לשינויים אקראיים של הסביבה ובכך מאפשר לשמור על ריתמוס יומי קבוע.
הרופא הגרמני פלייס והפסיכולוג האוסטרי סבובודה, כבר בסוף המאה ה-19 גילו שחיי כל אדם מתנהלים לפי 3 ביוריתמוסים עיקריים: פיזי, רגשי ומנטאלי. אורך המחזור הפיזי – 23 יום, המחזור הרגשי – 28 יום, והמנטאלי – 33 יום. בכל מחזור יש תקופה חיובית, המתאפיינת על ידי חיוניות, עליית הספקים בעבודה, שיפור המצב הפיזי, הרגשי והמנטאלי של האדם – ותקופה שלילית, המאופיינת בירידת החיוניות וירידה במצב. לדוגמה, במשך 11.5 ימים אדם מאופיין בעייפות פיזית מהירה ו-11.5 ימים יהיו מעולים לכל דבר שדורש מאמץ פיזי. במשך 14 יום אדם מאופיין באופטימיות, חברתיות, עירנות ומצב רוח טוב, ו-14 יום הוא נוטה לפסימיות ולמצב רוח ירוד. 16.5 ימים אדם לומד בקלות ופותר כל סוג של בעיה אינטלקטואלית בצורה אופטימאלית, ואילו ב-16.5 ימים שאחריהם היכולות המנטאליות שלו יורדות.
יום המעבר ממצב חיובי למצב שלילי הינו "יום אפס" או "יום שלילי" לאדם. בביוריתמוס פיזי בימים כאלה אנשים נוטים לתאונות למיניהן, במחזורים רגשיים – למשברים רגשיים ובמחזורים מנטאליים – לירידה ניכרת בפעילות השכלית שלהם.
חברת הובלות יפנית "אומי ריילביי קומפני" כבר בשנת 1969 החלה להשתמש במידע על ביוריתמים ולשמור על הנהגים שלה מנסיעות בימים ה"רעים" שלהם. כמות תאונות הדרכים מיד ירדה בלמעלה מפי שניים.
בשנים האחרונות התפתחו תחומי מחקר, אבחון וטיפול חדשים, הקשורים קשר הדוק לעניין הביוריתמוסים: ביוריתמולוגיה, כרונופיזיולוגיה, כרונופתולוגיה, כרונותרפיה, כרונופרמקולוגיה וכו'.
לפי הביוריתמולוגיה, תהליכי הגוף מתואמים עם השפעות קוסמיות תקופתיות.
כרונוביולוגיה חוקרת שינויים מחזוריים שחלים בגוף האדם במשך היממה. המידע שנצבר הינו חשוב לקבלת החלטה על השעות האופטימאליים לנטילת התרופות השונות. תרופות משפיעות בצורה שונה בשעות שונות של היום. מומחים בכרונותרפיה טוענים ששימוש בתרופות בהתאם לביוריתמוסים מאפשר להוריד את מינון התרופות. נכון להיום, מומחים רבים כבר מתחשבים בביוריתמוסים. כך, למשל, בנטילת תרופות בטיפול הורמונאלי נהוג כבר להתחשב בביוריתמוס יומי של הורמונים.
כמו כן, אנשים שסובלים מהשמנה הנעזרים בתרופות ו/או תוספי תזונה שונים כעזרה להרזיה, יכולים לנצל את המידע על כרונוביולוגיה על מנת לטפל בתאי שומן ותאים צלוליטיים. כך, לדוגמה, במקרה זה יש לקחת תרופות בעלות פעולה ליפוליטית בבוקר, מאחר ופירוק השומנים הינו משמעותי יותר בבוקר ומגיע לשיאו בין השעות 6-10 בבוקר. בערב, מתגבר תהליך הפיכת הפחמימות לשומנים ואגירתם בתאי השומן בגוף. לפיכך, הגיוני להמליץ על נטילת תכשירים המונעים את התהליך בערב.

חישוב הביוריתמוסים האישיים שלך לשבוע הבא (לחודש, לשנה) קדימה, יעזור לנצל את היכולות של הגוף עד למקסימום, ולא להחמיץ את הזמן הטוב עבור מנוחה. החישוב פשוט מאוד ולוקח כמה דקות.
מהלך חייו של אדם מלווה 3 סוגים עיקריים של ביוריתמוסים בהם כדאי להתחשב:

פיזית (במחזוריות של 23 ימים): ככל שהפעילות עולה, האנרגיה עולה, תיאום התנועות משתפר. בחלק השני של המחזור ייתכנו בעיות בריאות, האדם מתחיל להתעייף במהירות. את הימים האחרונים של המחזור עדיף להקדיש מנוחה.

רגשית (במחזוריות של 28 ימים): מחזוריות במצבי רוח ומצב מערכת העצבים. בחלק השני של המחזור יש חוסר יציבות נפשית, נטייה להסתכסך, נטייה לפחדים ופסימיות.

אינטלקטואלי (במחזוריות של 33 ימים): חלק ראשון של המחזור – שיא של פעילות יצירתית, מזל בכל דבר. אדם בכל דבר מלווה במזל. בחצי השני של המחזור – ירידה במהירות התגובה, ביכולת הלימודית, בזיכרון.
תהליך החישוב:
1. לספור את כל הימים שחייתם בגלגול הזה. אל תשכחו את השנים המעוברות!
2. חלקו את המספר שקיבלתם לכמות הימים במחזור הרצוי ואת השארית שתקבלו – זה יום באותו המחזור.
3. דוגמה: סופרים יום במחזור רגשי. זאת אומרת שמחלקים את כמות הימים שחייתם ל-23. נגיד, קיבלתם בחלוקה שארית – 5. זאת אומרת, שאתם נמצאים ביום חמישי של מחזור רגשי.
שימו לב: פעמים בשנה 2 מחזורים מתחילים באותו יום – אלו הם ימים מורכבים.
פעם בשנה כל שלושה מחזורים מתחילים באותו יום – זה יום מורכב במיוחד, תיזהרו בו.

ד"ר יעל טוקצ'ינסקי (PhD),©
מחברת הספרים "בריאות האישה ברפואה המשלימה",
"בריאות הגבר ברפואה המשלימה"
"סיפורים מהקליניקה",
"אסטרולוגיה לכל עת"
"קל להיות בריא"
"יפה, בריאה ולא מורעלת"
http://www.yaelclinic.co.il/

מחשבוני תזונה

פרסומת

צמחי מרפא יעילים ביותר לטיפול בתופעות שונות המתבטאות בתכיפות ודחיפות מתן שתן. חברת פריסו היא יצרנית כמוסות מצמחי מרפא המשמשים לטיפול בבעיות שונות בדרכי השתן מזה מאות שנים.

למידע נוסף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

דלקת חניכיים תהליך דלקתי באזור החניכיים מתקיים בשני שלבים עוקבים : א. דלקת החניכיים – דלקת פני השטח של החניכיים. טיפול לקוי בדלקת החניכיים

מולוסקום קונטגיוזום היא מחלת עור נגיפית מדבקת שמתאפיינת ביבלות קטנות בצבע העור ובמרכזן שקע מזערי בצורה קעורה. המחלה יכולה להופיע באזורים שונים בגוף, ואיננה

זיהום בנגיפי פפילומה (HPV) באיברי המין הוא נושא ידוע ומוכר לרבים מזה זמן. עם זאת, פחות ידוע על זיהום בנגיפי פפילומה בפי הטבעת בגברים