נגיף הקורונה הסיני: תעודת זהות

 

מבוא:

"מחלת הקורונה (Covid-19) טופלה בהצלחה בסין תוך שילוב של הרפואה המודרנית עם רפואה סינית מסורתית. הרפואה הסינית מציעה טיפול למניעה (Prevention), טיפול להחלמה (Recovery) וגם טיפול לשלב הקריטי של דלקת הריאות וסערת הציטוקינים (Cytokine Storm). רפואת הצמחים הסינית מציעה פורמולה ייחודית לכל שלב על ידי הרכבת מקבץ של מספר צמחי מרפא סיניים לכלל פורמולה (מרקחת) ייעודית ויעילה. על סמך הניסיון הקליני האמפירי והפרוטוקולים הרפואיים של הרופאים הסיניים בווהאן שבסין, מתפרסמות כאן כל ההמלצות לנטילת הפורמולות הסיניות כטיפול טבעי יעיל למחלת הקורונה
Covid-19."

תוכן העניינים:

בתחילת ההתפרצות קראו לווירוס בשם וירוס קורונה החדש ובאנגלית Novel Coronavirus או בקיצור 2019-nCoV. בהמשך, נקבע שם חדש לווירוס והוא SARS-CoV-2. בתאריך ה-11/02/2020 נבחר שם חדש למחלה והוא Covid-19, ראשי תיבות של Corona virus disease ושנת הגילוי של המקרה הראשון (2019).

העיר ווהאן (ווחאן במקור) הושמה די מהר בהסגר, על כל 11 מיליוני תושביה, ובית חולים חדש נבנה בה תוך 10 ימים. הרופאים הסיניים בווהאן, הן המערביים והן הסיניים המסורתיים, לחמו כמיטב יכולתם בנגיף הבלתי ידוע ונאלצו לפיכך לפתח פרוטוקולים של טיפול משולב תוך כדי תנועה. אחרי שלושה וחצי חודשים בלבד, בתחילת אפריל 2020, הוסר הסגר מעל העיר ווהאן. בשאר העולם הנגיף ממשיך להתפשט וקוטל מאות ואלפי אנשים בכל יום. כל זה הביא אותנו לרצות לחקור, ללמוד ולהבין מה נעשה בהצלחה רבה בווהאן שבסין, על ידי הרופאים הסיניים המסורתיים, בשילוב עם עמיתיהם מהרפואה המודרנית.

משמעות המילה קורונה בלטינית היא כתר או הילה. השם נקבע מפני שהווירוסים ממשפחה זו דומים לצורות אלו בהסתכלות במיקרוסקופ אלקטרוני. למרות שמשבוע לשבוע מצטברים נתונים חדשים, עדיין בלתי אפשרי לדבר על ווירוס הקורונה החדש בצורה חד משמעית. גם היום, כמעט ארבעה חודשים אחרי ההתחלה בסין, יש שאלות רבות שאין עליהן מענה, בעיקר מכיוון שההיכרות בעולם המערבי עם הווירוס היא באופן יחסי בתחילתה. לכן יש לא פחות סימני שאלה מסימני קריאה.

לאיזו משפחה שייך וירוס קורונה?

משפחת הקורונה היא משפחת וירוסים המורכבת מסוגים רבים. רוב הווירוסים במשפחה זו פוגעים בחיות ולא בבני אדם. לפני ההתפרצות הנוכחית רק 6 סוגים של וירוס הקורונה היו ידועים כמחוללי מחלה באדם, 4 מהם מחלה נשימתית קלה (התקררות).

שני סוגי וירוס אחרים מהמשפחה הזו גרמו להתפרצויות ולמחלה יותר קשה באדם:

1. SARS-CoV – שגרם לתסמונת נשימתית חריפה חמורה (באנגלית Severe Acute Respiratory Syndrome) – התפרצות שהחלה בשנת 2002 בדרום סין. התפרצות זו נבלמה לחלוטין. הערכת אחוז הקטלניות במחלה זו (מקרי תמותה חלקי מקרים מאובחנים) היה כ-9.5%.
2. MERS-CoV – שגרם לתסמונת נשימתית (באנגלית Middle East Respiratory Syndrome) – התפרצות שהחלה בשנת 2012 ומקורה במזרח התיכון. ישנם עדיין מקרים של זיהום בווירוס זה. הערכת אחוז הקטלניות במחלה זו (מקרי תמותה חלקי מקרים מאובחנים) היה כ- 34.4%!
3. הווירוס הנוכחי – SARS-CoV-2 קרוב בחומר הגנטי שלו ב-96% לווירוס קורונה שבודד בעטלפים וב-80% זהה ל- SARS-CoV.

כידוע אין עדיין תרופה או חיסון למחלת הקורונה. גם לרפואה האלטרנטיבית אין עדיין פתרון ספציפי לנגיף. לכן הטיפול בשתי השיטות מתמקד בכך שהוא למעשה טיפול תומך. זאת עד ליצירתו של חיסון רפואי לכל המוקדם בעוד כשנה, או עד שמרבית האוכלוסיה בעולם (יש אומרים 70%) תידבק בנגיף ותפתח נוגדנים עצמיים. הגישה הרפואית האלטרנטיבית היא מאד פרקטית ושתי השיטות, המודרנית והמסורתית משמשות בסין במקביל, בבחינת "זה לא חשוב אם החתול הוא שחור או לבן, העיקר שהוא מצליח ללכוד את העכבר". ככל שעובר הזמן מתברר שלא הנגיף הוא גורם המוות העיקרי אלא הסיבוכים והזיהומים הדלקתיים שהוא גורם להם, עד לפגיעה האנושה באיברים הפנימיים, בעיקר הריאות, הכליות והלב.

מתי והיכן זוהה וירוס הקורונה לראשונה?

בדצמבר 2019, בעיר בשם ווהאן (Wuhan) שהיא בירת מחוז הוביי (Hubei) במרכז סין. מרבית המקרים הראשונים קושרו לשוק בעלי חיים ופירות ים מקומי הנקרא Huanan seafood wholesale market. תחילה סווגו המקרים כדלקת ריאות ממקור לא ידוע על ידי מנגנון ניטור ובקרה מקומי שאני מניח שפעל בשל החשש מהתפרצויות כדוגמת הסארס. בהמשך רבים מהנדבקים כבר לא היו קשורים אפידמיולוגית בקשר ישיר לשוק זה, שנסגר ב-01/01/2020.

היכן בעולם כבר התפשט וירוס הקורונה ומהו קצב ההתפשטות שלו?

פרקטית הווירוס הגיע כבר לכל מדינות העולם. מבחינת מספרים אזי מספר הנדבקים הרשמי הינו כנראה אין-סופי! יש לזכור שאלו נתונים רשמיים של אנשים שאובחנו, ברור לכולנו שישנם מקרים רבים נוספים שלא אובחנו.

מעניין לציין בהקשר זה שבניגוד לכל העולם שם המספרים של הנדבקים עולים מיום ליום, אז בשנה האחרונה קצב התפשטות הנגיף בסין נמצא בירידה (11 אנשים חולים בלבד ביממה, פחות מבישראל). כמה אנשים מדביק אדם שנדבק בווירוס הקורונה החדש? הממוצע עומד על סביב 2.6 אנשים. זה לא מעט. סתם לסבר את העין, בשפעת עונתית מספר האנשים שכל אדם חולה מדביק הינו כ-1.2, צינון פשוט 2, אבעבועות רוח 8.5 וחצבת 15…! רק בתאריך 11/03/20 הגדיר ארגון הבריאות העולמי (CDC) את ההתפרצות הנוכחית כפנדמיה (מגפה) עולמית.

כיצד עובר ומדביק וירוס הקורונה?

יש 3 דרכים עקרוניות פוטנציאליות להעברה של פתוגנים, כדוגמת וירוס הקורונה:

1. מגע – מגע ישיר של הפרשות מדרכי הנשימה או גם דרך משטחים.
2. טיפתי – הכוונה לחלקיקים ממערכת הנשימה שנפלטים בעת שיעול, עיטוש או אפילו דיבור. הטיפות הן גדולות באופן יחסי ולכן לא נישאות באוויר אלא מדביקות רק מי שנמצא במרחק מסוים (עד 2 מטרים) או דרך משטחים.
3. אווירני – הכוונה לרסיסים קטנים היכולים להישאר באוויר זמן רב, גם הרבה אחרי שהאדם החולה עזב את החלל. זו דרך ההעברה הקשה ביותר להתמודדות. מה המשמעות של דרך העברה זו? תחשבו על מעלית בבניין ציבורי לדוגמא.

עד ה-17/03/20 לא ידענו אם וירוס הקורונה החדש עובר בצורה זו. אבל בתאריך זה נתפרסמה עבודה מדעית שאיששה חשש זה. וירוס הקורונה עובר כאמור בשלוש הדרכים, לרבות העברה אווירנית.

יש לזכור שהווירוס יכול לחיות על משטחים זמן מסוים, וסביר להניח שהדבקה שכזו יכולה לקרות. אותו מחקר אמריקאי עדכני מצא כי הווירוס יכול להישאר על משטחים שונים לזמן של בין 3 שעות ל-3 ימים. מחקר אחר, שלא עבר תהליך סינון מקובל של בקרת עמיתים, מצא שמשך הזמן שהווירוס נשאר על חפצים שונים יכול להיות אף ממושך יותר (מעל שבועיים).

יש לזכור שיש הבדל בין להוכיח שווירוס נשאר על משטחים 17 יום או להוכיח שהוא שורד בצורה אווירנית, לבין להוכיח שאנשים נדבקים בדרך זו. אבל עבודות אלה, מחייבות אותנו במשנה זהירות.

מהו זמן הדגירה (הזמן שעובר מרגע ההדבקה ועד הופעת התסמינים) המשוער?

מספר ימים, ממוצע של סביב חמישה ובמרבית המקרים טווח של 4 עד 7 ימים. עם זאת תוארה גם תקופת אינקובציה קצרה של יומיים או ארוכה יותר של שבועיים. ישנו רושם, בדומה למחלות וירליות אחרות, שיתכן ויש מדרג ביכולת ההדבקה.

האם אדם עלול להדביק אחרים גם בזמן הדגירה של המחלה, או רק לאחר שחלה? האם אדם בריא שנדבק יכול להדביק בלי להיות חולה?

בדרך כלל במחלות זיהומיות נשימתיות ההדבקה קורה אחרי שמתחילים הסימפטומים. לעתים יום או יומיים לפני. ולכן נדמה שהשאלה הזו ביחס לווירוס הקורונה היא קרדינלית. עם זאת, בשלב זה אין תשובה מדעית חד משמעית לשאלה החשובה הזו. ישנה שאלה אפילו חשובה יותר והיא אם אדם שנדבק אבל לא חלה בהמשך יכול להדביק. גם לשאלה הזו אין תשובה מדעית חד משמעית, אם כי מתרבות העדויות על העברה בתוך אותו תא משפחתי גם מאנשים (בעיקר ילדים) שהיו א-תסמיניים. כלומר, אדם חולה אמיתי מדבק יותר, אדם שנדבק אבל ללא סימפטומים מדבק פחות. זה עושה שכל.

לאיזו מחלה גורם וירוס הקורונה החדש?

חלק משמעותי מן הנדבקים בנגיף הקורונה אינם מפתחים תסמינים כלל. בקרב החולים סימני המחלה דומים לאלו של שפעת. למעשה, לרוב לא ניתן להבדיל בין הדבקה בנגיף קורונה לבין מחלות נשימתיות רבות אחרות ללא בדיקה ייעודית. התסמינים השכיחים ביותר של המחלה הם חום, עייפות ושיעול יבש. עוד מתוארים כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבי גרון ואובדן חושי הטעם והריח. אחד מכל שישה חולים מאובחנים יפתח מחלה קשה שתתבטא בקשיי נשימה. במקרים החמורים ביותר המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, לתסמונת נשימתית חמורה, לאי ספיקת כליות ואף למוות. שיעור התמותה מהמחלה מוערך בכ-2% מהחולים, אך יש שונות גדולה מאד בנתונים המגיעים ממדינות שונות. חשוב לציין כי מאחר ורבים מהנדבקים אינם מפתחים תסמינים (ולכן אינם מאובחנים) ניתן להניח כי שיעור התמותה מבין הנדבקים הוא נמוך יותר.

א. היום ידוע שיש מספר אפשרויות לאדם שנדבק.
ב. הדבקה אתסמינית – האדם שנדבק אינו חולה כלל.
ג. מחלה קלה – דומה לצינון מכל וירוס נשימתי אחר. לעתים עם חום שאינו גבוה.
ד. מחלה בינונית או קשה – מה שהתחיל כזיהום בדרכי האוויר העליונות ממשיך ומערב גם את דרכי האוויר התחתונות, קרי הריאות.
ה. התמונה הקלינית והרנטגנית (פר צילום חזה או סיטי) היא של דלקת ריאות וירלית המערבת את שתי אונות הריאה.
ו. ישנם גם דיווחים על התיצגויות אחרות לרבות סימפטומים של מערכת העיכול (הקאות ושלשולים).

הגדרת המקרה הפרקטית הנוכחית שתפקידה להעלות חשד שהאדם המדובר נדבק, לפחות מבחינת משרד הבריאות הישראלי, רחבה יותר. ניתן להרחיב בפרק שמתרכז יותר במאפייני ההתפרצות בישראל.

מהי ההתיצגות הקשה ביותר של הדבקה בווירוס הקורונה החדש ומהו אחוז התמותה המוערך?

ההתיצגות הקשה ביותר היא דלקת ריאות וירלית המערבת את שתי הריאות וגורמת לאי ספיקה נשימתית. אחוז התמותה הרשמי הינו סביב 4.5%, אבל יש מספר השגות חשובות על המספר הרשמי הזה. רק כאשר יתבצעו סקירות לכלל האוכלוסייה באזור גאוגרפי נתון, בריאים וחולים, נוכל לעמוד על אחוז התמותה הרשמי.

ברור לכולנו שמספר הנדבקים רב הרבה יותר מהמדווח (או המאובחן) ולכן פרקטית אחוז התמותה הכללי באוכלוסיה הינו נמוך יותר. בנוסף, יש רושם להסטה מסוג בחירה (Selection bias) בנתונים הללו, רוצה לומר סקרו יותר אנשים חולים שהגיעו לבית חולים במצב קשה לדוגמה, ופחות אנשים מנוזלים שהגיעו למרפאה. מאידך, יש שאומרים שאחוז התמותה צריך להיות מחושב אחרת. לא כמות המתים לחלק לכמות החולים בזמן נתון, אלא כמות המתים לחלק לכמות החולים שסיימו המחלה ואינם חולים אקטיביים עכשיו. אם כך, אחוז התמותה יכול אף להיות מחושב כגבוה יותר (בשיטת חישוב זו כרגע סביב 16%).

מהן המגמות העולמיות העכשוויות הקשורות להתפרצות?

נתחיל בכך שיש לזכור שהנתונים המדווחים שונים מן היסוד ממדינה למדינה. דוגמאות:

A. אמינות הדיווח – האם מישהו מאמין שברוסיה יש רק כמה מאות אנשים שנדבקו? האם ניתן לקבל כאמת צרופה את כל הנתונים שדווחו מסין?

B. הגדרות הסקר – מדינות שסוקרות הרבה הן מדינות שמוצאות הרבה חיוביים ואחוז התמותה שבהם נמוך. למרות שזה אולי משפיע מאוד על ההשוואה בין מדינות שונות, יש לזכור שסקר של אוכלוסיה רחבה יכול מאוד לעזור התמודדות עם הווירוס, ולכן זהו אחד מהביטויים של מערכת בריאות איתנה. ראו דוגמת דרום קוריאה. בכל זאת, מהנתונים העולמיים עולה כי מוקד ההתפרצות עבר מאסיה לעולם המערבי.

C. עם כמעט 14 אלף חולים חדשים ביממה האחרונה, בשעות האחרונות ארצות הברית עברה את סין במספר האנשים שנדבקו. הלילה גם איטליה תעבור את סין במספר החולים. מי היה מאמין. לגבי התמותה, גם אם אחוזי התמותה בארצות הברית ישארו נמוכים באופן יחסי (כיום סביב 1.4%), בטח ובטח בהשוואה לאיטליה, אז מספר המתים האבסולוטי שם יעבור את כל שאר המדינות, בעוד כשבועיים להערכתי.

D. כפועל יוצא מכך, ניתן לראות בימים האחרונים הסטה של מרב הספרות המדעית, שבחודשיים האחרונים יצאה רק מסין (עם המגבלות של הדיווחים הסינים), לכיוון ארצות הברית. אפשר להתחיל ולראות עבודות מחקר שיוצאות מהמעצמה המדעית החזקה בעולם. עבודות שהמסקנות שלהן תהייה רלוונטיות לכולנו. באירופה, למעט איטליה, שווה לתת את הדעת על ההבדלים בין ספרד לגרמניה לדוגמא. איך אפשר להתחיל להסביר 7.3% אחוזי תמותה בספרד ל-0.6% בגרמניה? ואיפה מערכת הבריאות שלנו בספקטרום הזה?

כיצד ניתן לאבחן זיהום בווירוס קורונה?

בדיקת הבחירה מאתרת חומר גנטי של הווירוס (בדיקת PCR) מהפרשות נשימתיות מדרכי האוויר העליונות או התחתונות. לאחרונה נוסף מידע חשוב לגבי אבחון הדבקה באמצעות תגובת נוגדנים (IGM ו-IGG).

האם יש טיפול (תרופה או חיסון) כנגד וירוס קורונה?

אין טיפול ספציפי כנגד הווירוס. אין גם חיסון. כל מי שמבטיח או מצפה לתרופה שתהפוך הקערה על פיה או לחיסון בטווח הקרוב חולם בהקיץ. ישנן מספר תרופות שבהן מנסים בשלב זה להשתמש כטיפול כנגד הווירוס, כולל בחולים הקשים בארץ.

שתי תרופות בשם כלורוקווין והידרו-קסיכלורוקווין (פלקווניל). אלו שתי תרופות מאותה משפחה שנמצאות בשימוש בעיקר כנגד טפיל המלריה. בעבודות in vitro בעבר (בעיקר כנגד וירוסים אחרים ממשפחת הקורונה) נראה היה שלמשפחת תרופות אלה יש יכולת לעכב הווירוס. לפיכך, ישנם מחקרים ראשוניים, בעיקר בסין, הבודקים התרופה in vivo בחולים. האם באמת יש בה פוטנציאל לעזור? נראה. ישנה מחשבה של אפילו טיפול מניעתי באחת משתי תרופות אלה בחולים מבוגרים בקבוצת סיכון עם מחלה קלה, בתקווה למנוע הידרדרות פוטנציאלית.

המשפחה השניה של התרופות שמנסים הינן תרופות אנטי ויראליות – כאלה המשמשות בשיגרה כטיפול באיידס (לתרופות קוראים קלטרה או רזולסטה) או תרופה המשמשת כטיפול בווירוסים אחרים (ריבווירין). עם זאת, בעבודה שפורסמה ב-18/03/20 ב-NEJM, לא נצפה שיפור בקרב חולים שטופלו בקלטרה. כטיפול חמלה ניתנת גם תרופה אנטי ויראלית של חברת Gilead הישראלית, לתרופה קוראים רמדסיביר. בתאריך 13/03/20 התפרסם מאמר דעה מרתק לטעמי של חוקרים מאנגליה המציעים אופציה טיפולית בחולים עם זיהום קשה בקורונה וסערת ציטוקינים.

בחודשים האחרונים רצות שמועות על טיפול מוצלח באזניל, אנטיביוטיקה ממשפחת המקרו-לידים. הבסיס המדעי לכך אינו מוצק, וזה לא עושה לי שום שכל. בקיצור, אני לא הייתי רץ לאגור אזניל בימים אלה בהקשר זה. מעבר לניסיונות אלה, הטיפול שיש כרגע הינו טיפול תומך לרבות נוזלים למי שמייבש, אנטיביוטיקה למי שיש לו זיהום חיידקי משני ותמיכה נשימתית למי שצריך (חמצן והנשמה). בעוד שאין טיפול, יש מקום להתרכז במניעת הדבקה!

האם יש תרופה שיש להימנע ממנה בעת מחלה מווירוס הקורונה?

נתונים שמגיעים מסין מדגימים העדר יעילות של טיפול בסטרואידים כטיפול בזיהום ואף ממליצים על הימנעות מטיפול זה. עם זאת, נתונים חדשים שמתקבלים מעידים על שיפור בחולים שטופלו בסטרואידים במינונים שאינם גבוהים בתחילת המחלה. שמועות שרצות ברשתות החברתיות מדברות על בעיה של משפחת התרופות מקבוצת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים, לרבות איבו-פרופן (בארץ נורופן, אייבו ואדוויל). בשלב זה אין ביסוס מדעי לשמועות הללו.

מה אפשר לעשות כדי להוריד הסיכוי להידבק בווירוס הקורונה?

בצורה כללית, להימנע מחשיפה לאנשים שאולי נדבקו, להקפיד על הגיינה לרבות חיטוי ידיים ולהתמגן במידת הצורך. הסינים מציינים שרפואת הצמחים הסינית המסורתית נקראה לפעול במקביל לטיפול המערבי התומך אצל מרבית הנדבקים בסין. כבר נוכחנו לדעת שהנגיף יכול לפגוע בעוצמה גם בבן 22 ללא מחלות רקע. לכן הפורמולה המונעת הזאת מומלצת לנטילה על ידי אנשים בכל גיל. היא כמובן חשובה במיוחד לבני הגילאים המבוגרים שיש להם מחלות רקע, ושמציגים חולשה במערכת הנשימה ועייפות בצירוף לחסר תשתיתי רב שנים.

כמובן שככל שהגיל גבוה יותר ויש ברקע מחלות לב, מחלות בדרכי הנשימה, השמנת יתר, עישון כבד, לחץ דם גבוה או סוכרת, הסיכון עולה ובהתאם לכך עולה הדחיפות בצורך לנטילת הפורמולה הסינית לחיזוק ומניעה. לכן, בנוסף להגנה הפאסיבית החשובה מאד כגון: בידוד חברתי, עטיית מסיכות פנים, סגר, שטיפת ידיים ומניעת מגע בין-דורי – אפשר ורצוי להיערך גם להגנה אקטיבית על ידי חיזוק תשתיתי וחיזוקה של מערכת החיסון, בעזרת הפורמולה Prevention שנועדה לחיזוק ומניעה.

האם יש נקודות אור חיוביות ברמה העולמית ביחס לווירוס הקורונה? למרות שהרושם שהכול סוגר מסביב, יש בהחלט כמה נקודות אור והן:

א. רוב המקרים של אנשים שנדבקו הם של חולים קלים שבכלל לא אובחנו. זה מגדיל את הסיכוי שיתכן והווירוס פחות מסוכן משחושבים.

ב. הדבקה ללא מחלה – ברור היום שמספר הנדבקים שלא מפתחים מחלה הוא גבוה ביותר, נתון שגם הופך ההדבקה לפחות מאיימת.

ג. התחממות צפויה – יתכן ובדומה לווירוסים נשימתיים אחרים, התפשטות הווירוס תיבלם בעקבות ההתחממות הצפויה באזורנו. יש כבר עבודה חלוצית, שלא עברה הערכת עמיתים ולא תוקפה בעבודות נוספות, על הצורך של הווירוס במזג אויר קר על מנת להתפשט ביתר קלות.

ד. מחלה לא קשה בילדים ובמדוכאי חיסון – רובנו, באופן ברור, דואגים בעיקר לילדים ולאנשים עם דיכוי חיסוני. ובכן, נראה שניתן לקבוע שאוכלוסיות אלה עוברות את הזיהום בצורה קלה יחסית.
ה. מדינות עם תחלואה ללא תמותה – יש רושם שבמדינות בהן יש מערכת בריאות איתנה אחוזי התמותה נמוכים נשארים נמוכים, ראו דוגמת גרמניה וסינגפור. ברור לי שאי אפשר למנוע תמותה, אבל יתכן וניתן להוריד את אחוזי התמותה בעזרת ניהול וטיפול מיטביים.

ו. השתלטות סין על העברה והדבקה – בשבועות האחרונים ירד קצב הרכישות של הווירוס בסין לקצב שהוא נמוך יותר מזה של ישראל. אין ספק שהסינים השקיעו בהתפרצות זאת משאבים (כולל משאבים חברתיים) שלא בטוח ששאר העולם יכול להשקיע. בכל זאת, העובדה שיש רגיעה בסין יכולה לרמוז לזה שיש לפנינו "רק" תקופה קצובה קשה ושמתי שהוא ההעברה תיפסק.

כמה מילים לסיום:

הטיפול המערבי התומך יודע היטב כיצד לשמר את החיים. הטיפול הסיני יודע כיצד למנוע מחלות, לחזק תשתית ואנרגיה, להפחית רעילות ולחזק את מערכת החיסון. הפורמולות הסיניות בצורת אבקות מסיסות במים, יכולות להינטל בשלב זה, אפילו תחת אשפוז בבית חולים, כהזנת נוזלים משלימה, ככל יתר הנוזלים האחרים שניתנים למטופלים, אם כאינפוזיה ואם דרך זונדה. הטענה היא כי הרפואה האלטרנטיבית המשולבת או הסינית המסורתית תהיה יעילה ומשלימה לטיפול המודרני בבתי החולים גם בשני השלבים הקטלניים, שהם השלב המוקדם (שלב השפעת) ושלב דלקת הריאות.

הרפואה המודרנית מציעה בדיקות דם מפורטות, בדיקות לגילוי הנגיף, סקירות CT מדויקות וכמובן יחידות טיפול נמרץ והנשמה מלאכותית. הרפואה הסינית יכולה לשפר את התשתית הפיזיולוגית והנפשית של האדם ובכך אולי אפשר יהיה לא להגיע לשלב הקריסה בו נוצר תמט נאדיות (התמוטטות והידבקות מערכת הריאות), וכך להימנע משימוש כה נרחב והכרחי במכונות הנשמה בלחץ גבוה. שתי השיטות יכולות לשלב כוחות, כפי שנעשה בסין, ולאפשר מניעה וטיפול יעיל לצורך התמודדות טובה עם נגיף מחלת הקורונה וכדי לאזן את הפגיעות המערכתיות השליליות שנוצרות בעטיו.

אנחנו עדים בזמן אמת למגיפה עולמית. אין מדינה ואין מערכת בריאות שחסינים בפני הגעת הווירוס!

אבל ניתן יהיה לראות הבדלים בתחלואה ובתמותה הנגזרים ממשתנים רבים השונים בין מדינות שונות. מדינות עם מערכת בריאות איתנה, הנהגה חזקה ותושבים שיפעלו על פי הנחיות ארגון הבריאות המקומיים יצאו מההתפרצות הנוכחית טוב יותר ממדינות בלגניסטיות (חסרות סדר) עם מערכת בריאות שמראש הייתה חולה. איפה מדינת ישראל עומדת? במאפיינים מסוימים במקום טוב, במאפיינים מסוימים במקום פחות טוב.

בברכה, סולומון י.
(מטפל אלטרנטיבי ומומחה לאיורוודה)

 

* נחשפתם או נדבקתם בנגיף הקורונה הסיני הקטלני? זקוקים לייעוץ ואו לטיפול רפואי אלטרנטיבי מקצועי? מומלץ לבצע שיחת ייעוץ חינם! 

 

מחשבוני תזונה

פרסומת

צמחי מרפא יעילים ביותר לטיפול בתופעות שונות המתבטאות בתכיפות ודחיפות מתן שתן. חברת פריסו היא יצרנית כמוסות מצמחי מרפא המשמשים לטיפול בבעיות שונות בדרכי השתן מזה מאות שנים.

למידע נוסף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

האם לתזונה ישנה על עיכוב הזדקנות?, שלום כאן קובי עזרא המומחה שלכם לרפואה נטורופטית ובריאות טבעית. כידוע ההזדקנות היא גורם הסיכון העיקרי למחלות כרוניות

הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים שמופיעים בעולם. מן הראוי שהנזקק לטיפול יפנה

  הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים שמופיעים בעולם. מן הראוי שהנזקק לטיפול