תסמונת דלקת כפורת הלב שלאחר ניתוח לב (ת. ד.כ.ש.נ) פתוח הנה סיבוך נפוץ למדי השכיח גם בילדים במיוחד לאחר תיקון פגם במחיצה הבין עלייתית

( ASDׂ). הגדרת התסמונת מבוססת על הופעת תסמינים אופיינים , כגון; חום, דלקת בכפורת הלב וממצאי מעבדה המאששים אבחנה של דלקת . במהלך השנים, נערכו מחקרים לקביעת האטיולוגיה של התסמונת , ומסקנותיהם שונות. הבנת התהליך המשפעל את הופעת התסמונת , תוכל לתרום רבות להבנת דרך פעולתם של מנגנונים דלקתיים דומים ותוביל למציאת הטיפול המיטבי.

הקדמה:

תסמונת דלקת כפורת הלב שלאחר ניתוח לב פתוח תוארה לראשונה בשנת 1952 לאחר ניתוח לתיקון המסתם הדו צניפי. התסמונת השלמה , כוללת הופעת חום , דלקת בכפורת הלב וממצאי מעבדה המאששים אבחנה של דלקת. ואילו תסמונת חלקית ובלתי שלמה , עשויה לכלול רק שניים מתוך שלושת המאפיינים. היראות של ת. ד.כ.ש.נ מגיעה לשיעור של 2% עד 30% מכלל הילדים והמבוגרים העוברים ניתוח המשולב בו פתיחה של כפורת הלב. המחלה נדירה בתינוקות מתחת לגיל שנתיים, ככל הנראה בגלל תגובה חיסונית ירודה או הגנה של מערכת החיסון האימהית . כמו כן, קיימת היראות נמוכה בגילאים מבוגרים. ההיראות הגבוהה ביותר היא בחולים שעברו ניתוח לתיקון מום בלב מלידה או לתיקון תסמונת WPW ( הפרעת קצב בלב).

תסמיני המחלה : 

התסמינים מופיעים לרוב תוך שבוע עד שישה חודשים לאחר הניתוח המשלב את פתיחת כפורת הלב . בכל החולים מאובחן חום נמוך וברובם מודגמת עליה בקצב הלב, תחושה כללית רעה , כאב או שיפשוף כפורתי.כמו כן , חלה עליה מתונה במספר *הלאוקוציטים. בילדים , נפוצה התלונה של כאב בבית החזה המחמיר בשכיבה או בשאיפה. כמו כן , אופייניות התלקחויות נשנות של דלקת כפורת הלב מההתקף הראשון.

אבחנה:

בחולים שלאחר ניתוח או טראומה לכפורת הלב יש לחשוד בתסמונת עם הופעת הסימנים הבאים מספר ימים לאחר הניתוח; חום מעל 37.8 מעלות במשך שמונה שעות לפחות עם כאב כפורת קידמי בבית החזה ושיפשוף כפורת הלב באזינה ללב . גם שניים משלושת הסימנים מחזקים את החשד לאבחנה זו. לרוב, נתהווה בנוסף שקיעת דם המוחשת מ 40 מילימטר לשעה ומספר לאוקוציטים הגדול ב 11 אלף תאים למילימטר מעוקב. בבדיקת על שמע של הלב (בדיקת הבחירה לנוכחות תפליט של כפורת הלב) מודגם לרב תפליט כפורת קטן עד בינוני. במחצית מהחולים חלים שינויים בא.ק.ג. הנמצאים במתאם עם דלקת בכפורת הלב.

הסיבות למחלה:

ת. ד.כ.ש.נ נחשבת *לתסמונת אוטואימונית. ההוכחות לכך הם , כדלקמן; נוכחות תקופה סמויה , התלקחויות נשנות של הדלקת , עליית בכייל נוגדנים כנגד הלב ושפעול גורם המשלים , תגובה ניכרת *לקורטיקוסטרואידים וסימנים ותסמינים דלקתיים רב מערכתיים. יחד עם כך, ישנם מחקרים המתנגדים לסברה שהמחלה הינה אוטואימונית ובמחקרים אלו נמצא קשר קלוש ואף אקראי בנוכחות הנוגדנים להופעת התסמונת.

דרכי טיפול:

ההמלצה המקובלת לטיפול היא מתן אספירין או תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים . תגובה ראשונית ניצפת לרב תוך 48 שעות והטיפול נמשך 10 ימים. כל עוד החולה יציב המודינמית ( לחץ דם, דופק ) הטיפול והמעקב יכולים להיות במסגרת הרפואה בקהילה . במידה והתעורר חשד לטמפונדה יש לאשפז את החולה . ניקוז כפורת הלב , הכרחי למצבים של טמפודה המסכנת חיים ובאירועים נשנים . לעיתים אף יש צורך ביצירת פתח קבוע לניקוז בכפורת הלב. טיפול לקורטיקוסטרואידים אינו מומלץ מאחר והודגם שחולים שטופלו בקורטיקוסטרואידים לקו בשכיחות גבוהה יותר של התלקחויות חוזרות של דלקת בכפורת הלב .

לאחרונה, במחקר ראשון מסוגו בחנו ד"ר יהודה אדלר ושות' את אפשרות הטיפול המונע בקולכיצין . במחקר פרוספקטיבי מבוקר וכפול סמיות נכללו 111 חולים לאחר ניתוח לב שטופלו במנה יומית של 1.5 מליגרם קולכיצין או איןבו ( פלסבו) למשך חודש ימים והיו במעקב למשך 3 חודשים לאחר הניתוח . 47 ( 42.3% ) מהחולים טופלו בקולכיצין ו 64 ( 57.7% ) באיןבו. ב- 19 חולים ( 17.1% ) הודגמה ת.ד.כ.ש.נ במהלך המעקב. חמישה מהם היו מהקבוצה שטופלה בקולכיצין ו 14 מקבוצת האיןבו ( 10.6 % ו 21.9% בהתאמה). ממצאים אלו, בהחלט מעודדים לאפשרות ל של טיפול מונע כנגד המחלה ומעלים את הצורך לביצוע מחקר מקיף יותר לבדיקת יעילות הטיפול בקולכיצין כמונע ת. ד.כ.ש.נ.

*כפורת הלב=קרום הלב

*לאוקוציטים = כדוריות הדם הלבנות

*תסמונת אוטואימונית = נוגדני הגוף התוקפים את עצמם

*קורטיקוסטרואידים=סטרואידים

ד"ר יהודה אדלר רופא מומחה לקרדיולוגיה ורפואה פנימית