דרכים למניעת אוטיזם

מחבר ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי

ב-30 השנים האחרונות עלתה במידה רבה השכיחות של אוטיזם בקרב ילדים. לפני כ-30 שנה השכיחות של אוטיזם הייתה אחד מכל 10,000 תינוקות. לפי נתונים מארה"ב, כיום אחד מכל 63 ילדים או ילדות נמצאים על רצף האוטיזם. בשנת 2015 התחלואה באוטיזם בקרב תינוקות שנולדו בארה"ב הייתה אחד מכל 50 ילדים. לאחד מכל שישה ילדים בארה"ב יש בעיות פיגור, החל מקשיי דיבור ועד לבעיות קשות יותר, בספקטרום של אוטיזם. לפי דעת חוקרים מ – MIT, בתוך 20 שנה, כל ילד שני שם יסבול מפיגור שכלי ברמה כלשהי. מחקרים רבים מצאו קשר בין חשיפה לחומר הריסוס ראונדאפ לבין תופעה זו, בין אם האם נחשפה לרעילותו בזמן ההיריון או בזמן ההנקה. סיבות נוספות הן חיסונים, פגיעה בפלורת המעיים ומחסור בוויטמין D. במוח יש קולטנים לוויטמין D ומכאן הסיקו חוקרים שמחסור בו הינו אחת מסיבות האוטיזם. לאחרונה, מחקרים מצאו שמחסור בוויטמין D נמצא פוגע ביכולות שכליות של ילדים, כפי שהתבטאו במבחנים שנעשו בגיל שש.

מחקרים אחרונים מצאו קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D בגוף לבין הפרעות נפשיות, חברתיות והתנהגותיות גם אצל מבוגרים. יותר בעיות נמצאו קשורות לעונות השנה בהן, בארצות הצפון, הייתה פחות חשיפה לשמש. בעונות אלו נמצאה ירידה של רמת ויטמין D בחורף ובאביב המוקדם. ברור, אם כן, שבכל זמן שהוא, בעיקר בחורף ובמיוחד עבור נשים בהריון, יש שבעתיים יותר חשיבות לכך שלא יהיה להן מחסור בוויטמין D. אם אין די אור שמש ואם אין די חשיפה לשמש, חובה לקחת תוספים של ויטמין D ביחד עם ויטמין K2. בלעדיו, ויטמין D עלול לגרום להובלת הסידן שבמזון ובתוספים לדפנות העורקים ולא לעצמות. פתרון נוסף הוא שיזוף במכון שיזוף אחראי, במידה וקיים כזה.
במחקר שנמשך משנת 2002 עד שנת 2006 נמדדה הכמות של ויטמין D אצל נשים הרות. כמות מתחת ל-10 נ"ג נחשבה למחסור חמור, בין 10 ל-20 למחסור ומעל ל-20 כמות מספקת. למעשה, גם כמות זו ממש מגוחכת, לא מספיקה. אם המדידה היא בננומול, יש להכפיל כל נתון ב-2.5.
אם במחקר היו מתייחסים לדירוג נכון יותר של רמות ויטמין D, ההבדלים היו עוד יותר ניכרים. רמה סבירה של ויטמין D צריכה להיות בין 40 ל-60 נ"ג למ"ל, אפילו יותר. מדידות אלו שיקפו את מצב ויטמין D בגוף כפי שנקלט מכל המקורות – תוספים, השתזפות בשמש ומזון. כאשר לפני החשיפה לשמש מתמרחים עם קרם הגנה, כמעט ולא ניקלט בעור ויטמין D מישיבה זו בשמש. בחורף, רצוי להשתזף בכל יום סביר, בו יש אור שמש ולא קר מדי, אם לא, אז ליטול תוספים שלו, כאמור ביחד עם ויטמין K2 או להיעזר במכון שיזוף. בכל גיל ובכל מצב, אסור להזניח נושא זה של שמירת רמה נאותה של ויטמין D. אפשר גם, למשל, ליטול פעם בשבוע, 50,000 יחב"ל של ויטמין D. זו כבר מנה נורמאלית ובלבד שביחד איתה נוטלים ויטמין K2. אם משתזפים, תמיד להיזהר שלא להגזים בחשיפה.
מדובר במאמר זה על סיכון להולדת ילדים אוטיסטים אם לאם חסר את ויטמין זה בזמן ההיריון, אך הנושא מודגש גם בשל חשיבותו לכל אחד ובכל מצב.
לאחרונה פורסמו מחקרים שנועדו לברר מהו הקשר בין מחסור בוויטמין D לאוטיזם. במוח, ויטמין D הופך להורמון סטרואידי שמשפיע לפחות על 5% מן הגנום האנושי ועל יותר מ-1,000 תהליכים ביולוגיים בגוף. הוא מפעיל אנזים בשם טריפטופן הידרוקסילאז. אנזים זה הופך טריפטופן לסרוטונין, שאין ערוך לחשיבותו להתפתחות ולפעולות המוח. מסתבר שבגוף ישנן שתי דרכים להיווצרות ולפעולת הסרוטונין. האחת מהן היא היווצרותו על-ידי פלורת המעיים והשנייה במוח עצמו. כיום ידוע שאלו הם שני מסלולים נפרדים. הסרוטונין שנוצר במעיים משפיע

בעיקר להורדת לחץ דם, אין הוא מגיע למוח. הסרוטונין שבמוח נוצר בעזרת ויטמין D ותפקידיו שונים – הוא משפיע על חשיבה, רגיעה ושינה. גם במעי יש קשר בין ויטמין D לסרוטונין. הוא גורם לכך שסרוטונין ייווצר במידה, לא בעודף. אם יש עודף שלו במעי, מתפתח מצב דלקתי שם. במוח, ויטמין D דווקא מעלה את הרמות של סרוטונין לו יש חשיבות עליונה לפעולות המוח. כך, לוויטמין זה יש תפקוד חשוב ביותר ולמעשה, חשוב לכל אברי הגוף ולכל תפקודיו. הסרוטונין במוח משפיע על מצב הרוח, תכנון לזמן ארוך, ופעולות קוגניטיבי ביות והתנהגותיות שונות, על זיכרון, כמונע חרדות ועוד.
כל התהליכים האלו עלולים להיפגע כשיש מחסור בוויטמין D ומתפתח אוטיזם. מסתבר שלמרבית הילדים האוטיסטים יש לא רק בעיות הקשורות לתפקוד המוח אלא גם מצב דלקתי במעיים. מחסור בוויטמין זה עלול לגרום גם להתפתחות טרשת נפוצה – מחלת עצבים קשה ביותר. רמה מספקת של ויטמין D בזמן הריון תצמצם סיכון להופעת מחלות רבות, מהן מחלות קשות, בהמשך החיים של היילוד.
אצל ילדים שלאימותיהם הייתה רמה מספקת של ויטמין D בזמן ההיריון היה ב- 47% פחות סיכון ללקות בטרשת נפוצה אחרי גיל 30 לעומת אלו שלאמותיהם חסר ויטמין זה בזמן ההיריון. מחלה זו פוגעת במיאלין, ציפוי העצבים, ואין הרבה מה לעשות איתה. רמות
נמוכות של ויטמין D אמנם נמצאו אצל חולי טרשת נפוצה ומחלות נוירולוגיות נוספות.
בבדיקות נמצא שאצל 43% מן הסובלים ממחלות נוירולוגיות היה מחסור בוויטמין D ורק ל-14% מהם הייתה רבה סבירה של ויטמין זה, מעל ל-30 נ"ג/מ"ל. השכיחות של מחלת טרשת נפוצה עולה ככל שאנשים מתגוררים רחוק יותר מקו המשווה, שם יש פחות אור שמש. רמה מספקת של ויטמין D מפחיתה גם למחצית לידת פגים . בהיריון עם תאומים, רמה מספקת של ויטמין D בזמן ההיריון הפחיתה ב-60% לידה שלהם טרם עת.
באקלים שלנו בארץ, אפילו בחורף יש לא מעט ימים בהם יש אור שמש ולא קר מדי, כך שניתן להיחשף לשמש ולצמצם סיכון למחסור בוויטמין D. אשר לחשש מסרטני עור, רק מקרה אחד מכל 100 של סרטני עור הוא מלנומה. השאר הרבה פחות מסוכנים. הימנעות מחשיפה לשמש בגלל חשש מסרטני עור תגרום להרבה יותר נזק. על כל פנים, תמיד ישנה האופציה לקחת תוספים של ויטמין זה, ביחד עם כמות מספקת של ויטמין 2K.
ולנושא טיפול טבעי בילדים אוטיסטים, נמצא בין היתר, שהחומצה האמיניתL-קרניטין, במינון יומי של 50 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף, בין הארוחות, מחולק ל 2 מנות, שיפרה במידה רבה את מצבם של אוטיסטים. זוהי חומצה אמינית, לא תרופה.

מקורות
CDC.gov, National Health Statistics Report, Number 65, March 20, 2013
MMWR April 1, 2016 / 65(3);1–23
Autism Speaks November 13, 2015
Jeffhaysfilms.com Half of All Children Will Be Autistic by 2025, Warns Senior Research Scientist at MIT
Molecular Psychiatry November 29, 2016, doi: 10.1038/mp.2016.213
Medicalxpress.com December 14, 2016

מחשבוני תזונה

פרסומת

צמחי מרפא יעילים ביותר לטיפול בתופעות שונות המתבטאות בתכיפות ודחיפות מתן שתן. חברת פריסו היא יצרנית כמוסות מצמחי מרפא המשמשים לטיפול בבעיות שונות בדרכי השתן מזה מאות שנים.

למידע נוסף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

נפש פלוס, חוברת מספר 1 (מבית תזונה פלוס) מחברת ועורכת: רויטל הוכברג, י הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות,

  מבוא: "מחלת הקורונה (Covid-19) טופלה בהצלחה בסין תוך שילוב של הרפואה המודרנית עם רפואה סינית מסורתית. הרפואה הסינית מציעה טיפול למניעה (Prevention), טיפול

כותב ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי הודעה חשובה הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים