תזונה נכונה ומניעת מחלות ע"פ הרמב"ם

מאת: נפתלי פלדמן.
מידי שבוע נביא כאן עצות לשמירה על הבריאות לאור גישת הרמב"ם.
מעבר לכתביו המפורסמים של הרמב"ם שחי לפני כ-850 שנה, משנה תורה, מורה נבוכים, ספר המצוות, איגרות ועוד,
לא הרבה יודעים על 11 ספרי הרפואה ותשובות רפואיות שהרמב"ם כתב וביניהם: "הנהגת הבריאות", "ספר הקצרת", "רפואת הטחורים" ועוד…
למרבה הפלא, מסתבר שרוב העצות שהרמב"ם כתב לאנשי זמנו נשארו רלוונטיים גם לימינו אנו. מחקרים מודרניים שנעשו רק בשנים האחרונות מאמתים את מה שכבר ידע הרמב"ם לפני שנים רבות.
במסגרת הלימודים שלי ב"רפואה תזונתית" עם ד"ר גיל יוסף שחר, אני נחשף למידע רב וחשוב בהקשר למניעת מחלות בעזרת תזונה, וראיתי לנכון לשתף אתכם בדברים הכל-כך חשובים.
הרמב"ם כותב ששלושת הגורמים המשפיעים ביותר על בריאות האדם הם: תזונה נכונה, פעילות גופנית והמצב הנפשי של האדם.
אם אדם ישמור על איזון בשלושת הפרמטרים האלה, הרמב"ם מבטיח לו שלא יחלה.
יכול אדם לשמור ולהקפיד על תזונה בריאה, מזון אורגני, ארוחות מסודרות, פעילות גופנית כל יום, אבל נמצא בלחץ גדול בעבודה חסר מנוחה ועצבני בבית, אין ערובה לכך שישאר בריא כל חייו.
יכול גם אדם לחיות בשלווה וברוגע, לעשות פעילות גופנית אבל לאכול מזון מהיר חטיפים ומשקאות ממותקים יום יום – גם לאדם זה אין ביטוח ממחלות.
כנ"ל לגבי אדם שלא עושה פעילות גופנית. כל הגורמים משפיעים. הכל חשוב. גם לחיות בשלוות נפש, גם להתעמל, וגם לאכול נכון.
אומר הרמב"ם:
"כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו, עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא; ושיהיה גופו שלם ועומד על בורייו, כל ימיו…" – הלכות דעות לרמב"ם פרק ד'

תזונה נכונה ומניעת מחלות ע"פ הרמב"ם (2) / נפתלי פלדמן – זהירות מהשובע
בהמשך להקדמה מהשבוע שעבר, שבה ראינו עד כמה הרמב"ם הדגיש את חשיבות השמירה על: (1) בריאות הנפש, (2) פעילות גופנית, ו- (3) תזונה נכונה, כאשר כולם חשובים לבריאות כללית ולמניעת מחלות. נתמקד כעת, בנושא האכילה.
הדבר הראשון שהרמב"ם אומר בהקשר לאכילה נכונה (בספר הנהגת הבריאות שער ראשון, 1): "… התמדת הבריאות בהישמר מן השובע… והתבונן… שלא ישבע האדם…". מדגיש הרמב"ם שאין לאכול הרבה, והוא גם מנמק את עצתו: "וזה, כי השובע, והיא האכילה עד שתסור תאות המאכל, יחייב [תביא בהכרח] מילוא האיצטומכא [הקיבה] ומשיכתה [התרחבותה] . וכל איבר שיהיה נמשך [שיתרחב] יתפרקו חיבוריו ויחלשו כוחותיו בהכרח, ולא יעכל האיצטומכא המאכל ההוא בישול טוב בשום פנים, ויחדש השברון [רפיון] וחולשת התנועה וכובד המאכל [משא כבד בקיבה]….". אנחנו יודעים היום שהקיבה שלנו היא איבר גמיש. את הקיבה עוטפים שרירים המסוגלים להתכווץ ולהתרחב על מנת לערבל היטב את המזון. מטרת ההתכווצויות האלה היא בעצם כדי לתת למזון את האפשרות לבוא במגע עם חומצות המופרשות מדופן הקיבה וכך לפרק ביעילות את האוכל שאנו אוכלים. כאשר אוכלים יותר מידי (מרגישים "מפוצצים"), הקיבה מתרחבת, אבל אינה מסוגלת להניע את המזון בתוכה בקלות. דבר זה פוגע בעיכול המזון ("בישול" בלשון הרמב"ם הוא פעולת העיכול). הרמב"ם אפילו מוסיף את המילים: "בשום פנים". ואכן, מזון שלא התפרק כראוי בקיבה ממשיך הלאה בדרכו, מכביד על שאר אברי העיכול ויכול לגרום לבעיות כמו כאבי בטן, עצירויות, גזים ואפילו טחורים.
נשאלת השאלה: אז כמה צריך לאכול? מתי להפסיק? על כך עונה הרמב"ם בהלכות דעות, פרק רביעי הלכה ב': "לא יאכל אדם עד שתתמלא כריסו אלא יפחות כמו רביע משבעתו" (המקור לדברי הרמב"ם מופיע גם בגמרא בגיטין ע, א). כלומר, יש לאכול עד למילוי של, לכל היותר, 3/4 קיבה. ולהפסיק לאכול לפני שמרגישים שובע.
ואיך תדע אם אכלת מספיק? יש לכך עצה: אוכלים פחות ממה שרגילים (נניח 2/3 מנה ממה שרגילים). עושים הפסקה של 5-10 דקות, ולאחר מכן שואלים את עצמכם: "האם אני עדיין רעב?" … בדרך כלל התשובה היא שלילית. וזה סימן שאכלנו די. נוסיף גם את דברי חז"ל (ירושלמי, שבת מג' ע"א) "רבנן אמרי: תשעים ותשעה מתים בפשיעה ואחד בידי שמים" וקורבן העדה מפרש: "בפשיעה – שאין נזהרים מקור וחום וריבוי המאכלות ודומיהן". כלומר: אנשים אוכלים יותר מידי.
ונסיים בדברי הרמב"ם: "ובעבור זה הצורך [הנזק] הגדול הזהירו כל הרופאים מן השובע, וציוו, שימשוך [אדם את] ידו מן האכילה בעוד התאוה דביקה בו, קודם שתסור, וישמור ממשיכת האיצטומכא ומילואה." (ספר הנהגת הבריאות שער ראשון, 1)
כיצד הקיבה עובדת? https://youtu.be/ZuJzYYIS9c4

מחשבוני תזונה

פרסומת

צמחי מרפא יעילים ביותר לטיפול בתופעות שונות המתבטאות בתכיפות ודחיפות מתן שתן. חברת פריסו היא יצרנית כמוסות מצמחי מרפא המשמשים לטיפול בבעיות שונות בדרכי השתן מזה מאות שנים.

למידע נוסף

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

נפש פלוס, חוברת מספר 1 (מבית תזונה פלוס) מחברת ועורכת: רויטל הוכברג, י הודעה חשובה: הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות,

  מבוא: "מחלת הקורונה (Covid-19) טופלה בהצלחה בסין תוך שילוב של הרפואה המודרנית עם רפואה סינית מסורתית. הרפואה הסינית מציעה טיפול למניעה (Prevention), טיפול

כותב ועורך: דר' מרדכי הוכברג, PhD, תזונאי הודעה חשובה הכתוב בחוברת זו איננו בגדר מרשם רפואי לטיפול במחלות, אלא ידע שפורסם בכתבי עת מדעיים